תחמס במשפחת התחמסיים מצויים עופות מיחדים במינם . אלה הם צידי חרקים ליליים , שצבעיהם מנמרים . בשעות היום הם נחים על ענפי עצים או על הקרקע . בשעת מנוחה הם מסוים להפליא וקשה להבחין בהם . כאשר מתקרבים אליהם מאוד הם נמלטים , ואז אפשר לראותם . בישראל שלושה מיני תחמסים : התחמס האירופי . התחמס המצרי והתחמם הנובי . התחמס האירופי הוא המצוי והמכר מבין השלושה . זהו עוף שגדלו כגדל הזרזיר . ארכו 27 סנטימטר ומשקלו כ - 55 גרם . צבעו חום - אפר מנמר ועל גרונו פס לבן . מקורו קצר ביותר ועטור זיפים רבים , המגדילים את מפתח הפה הרחב . התחמס עף במעוף חרישי ומהיר , כשפיו פתוח . בדרך זו הוא צד חרקים מעופפים או חרקים גדולים שהוא עט עליהם . בשל מפתח פיו הרחב ושיטות הציד שלו , המזכירות את אלה של הסיס , נקרא פעם התחמס " סיס הלילה". התחמס האירופי מקנן ברב ארצות אירופה , ובארצנו הוא עובר ארח מצוי . הוא עובר בישראל פעמים בשנה : בסתו - בדרכו מאירופה לאפריקה , ובאביב - בדרכו חזרה לקנן בארצות אירופה . בעונות אלה אפשר לראות את התחמסים ברב אזורי הארץ . בבקעת הירדן , בנגב , בערבה ובבקעת ים המלח , מצוי התחמס הנובי , שמוצאו ט...
אל הספר