תוים שיטת רשום של צלילים המאפשרת לזמרים ולנגנים ליצר מוסיקה מתוך הסתכלות בטקסט כתוב . כתב התוים הוא לשון המוסיקה . נתב התוים המקבל כיום התפתח באירופה מסימני העזר שהנהגו למן המאה ה - 8 להשמעת מזמורים בכנסיות . קדמו לו טעמי המקרא שנועדו לסיע בקריאה מטעמת של התורה בבתי - הכנסת . מלבד הסימנים לציון גבה הצלילים ומשכם , כוללים התוים גם הנחיות בצוע באיטלקית . התוים נכתבים משמאל לימין . הזמרה הקולית - הצורה המוסיקלית הקדומה ביותר - התבססה על קולו הטבעי של האדם . בתרביות הקדומות לא היתה שום דרך לרשום השירים והמנגינות העממיות . המבצעים נהגו לאלתר את זמרתם והמנגינות עברו מפה לאזן ונחרטו בזכרונם של השרים , ואחרי כן של הנגנים , באפן חלקי בלבד . כך נהוג עד היום בכל התרביות הלא - אירופיות . מזמורי התפלה שהיו נהוגים בבתי - הכנסת בארץ - ישראל ובכנסיות הנוצריות במזרח במאות הראשונות לספירה שמשו יסוד לפתוח כתב התוים . הטעמת ההברות והמלים שסמנו בספרי התפלה הביאה בהמשכה לפתוח שיטה משכללת לרשום מוסיקה . חלוצת כתב התוים היתה הכנסיה הביזנטית במאה ה - 4 . באותו הזמן עשו גם האפיפיורים הראשונים מאמצים להאחדת מזמו...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ