תבור הר בגבולו הדרומי של הגליל התחתון . מתנשא לגבה 588 מטר מעל פני הים וצורתו מעגלת ככפה . מקומו ליד דרכים חשובות , גבהו הנכר , המאפשר שליטה על סביבתו , ואולי אף צורתו המיחדת הקנו לו חשיבות במהלך ההיסטוריה . בימי ההתנחלות של שבטי ישראל שמש הר תבור נקדת ציון לגבולות השבטים שהתנחלו בסביבתו : זבולון ממערב , יששכר מדרום וממזרח , ונפתלי מצפון ( יהושע יט ) . בימי השופטים נאספו כאן בני ישראל בהנהגת דבורה וברק בן אבינעם להלחם בכנענים . ואף מלחמת גדעון במדינים היתה ליד הר תבור . בתקופת המלוכה נזכרת העיר תבור כאחת מערי הלויים בנחלת זבולון . בתקופת הבית השני היו משיאים עליו משואות להודיע את זמני קדוש ראשי החדשים . בתקופה ההלניסטית , במאה ה - 3 לפני הספירה , בנו מלכי בית תלמי מצודה בראש ההר , שלימים נכבשה על ידי אלכסנדר ינאי . בעת מלחמת היהודים ברומאים בצר יוסף בן מתתיהו , מפקד הגליל , את ראש ההר בחומה בארך שלושה קילומטרים שהקיפה שטח של כ - 400 דונם . המבצר נפל לידי הרומאים כי יושביו סבלו ממחסור במים . מקום פלחן ליהודים ולנוצרים התבור היה מקום פלחן מימים קדומים . בספר הושע ( ה א ) נאמר : " כי פח ה...
אל הספר