תאוקרטיה שלטון דתי במדינה . תאוקרטיה היא סוג של שלטון מדיני , הקובע את חקי הדת לחקי המדינה , וגם מי שאינם מאמינים חיבים לצית להם . את המנח תאוקרטיה טבע לראשונה יוסף בן מתתיהו ( יוספוס פלויוס ) בספרו " נגד אפיון". בספר הוא הסביר את יחודו של המשטר בישראל , השונה ממונרכיה או דמוקרטיה בכך , שחקת המדינה - התורה - הענקה לעם על ידי האל , והכוהנים הם הדואגים לכך שהעם יצית לה . מנח זה משמש כיום להגדרת כל משטר , הנתפס על ידי האזרחים החיים בו כמשטר שנקבע על ידי האל ואשר השליטים בו הם שליטים בחסד האל . המלוכות בעולם העתיק היו כלן תאוקרטיות , מכיון שהמלך בהן נתפס או כבן האל או כנציגו , וכל חקי הממלכה נחשבו כרצון האל . במדינות הנוצריות לא התקימו משטרים תאוקרטיים , משום שהכנסיה התקימה כגוף על - מדיני , שאף היה שרוי במאבקים עם המלכים השונים . באסלאם היה שלטון הח'ליף שלטון תאוקרטי , כי השליט היה בעת ובעונה אחת השליט הדתי והחלוני , וחקי המדינה היו חקי האסלאם . כיום מעטות הן המדינות שמשטרן תאוקרטי מחלט , אך יש מדינות שנקבעו בהן חקים דתיים כחקי מדינה . כמו , למשל , באיראן ובערב הסעודית ( חקים מסלמיים ) . ...
אל הספר