שפיפון הגדול בצפעוניים המדבריים בישראל . זהו נחש עבה וקצר זנב , שארכו עד 90 סנטימטר . צבעו צהבהב או כתם עם כתמים חומים ומתאים לצבע הסביבה שבה הוא חי . ראשו מכסה בקשקשים קטנות , כמקבל אצל הצפעוניים , ומעל כל אחת מעיניו מצויה קרן קטנה הבנויה קשקשים . השפיפון הוא נחש ארסי ונזכר גם במקרא : " שפיפון עלי ארח הנושך עקבי סוס ויפל רוכבו אחור " ( בראשית מט יז ) . הארס שלו פוגע בכלי הדם ובעצבים והוא כנראה מסכן לאדם , אף שלא ידוע על מקרי מות שנגרמו עקב הכשתו . בעבר קראו גם לשני מיני העכן בשם שפיפון , אך כיום נוהגים להבדיל ביניהם , מכיון שהעכנים הם בני סוג אחר . ארח חיים , מזון ורביה השפיפון חי בנגב ובערבה . הוא מצוי גם בערב , בעיראק , בירדן ובסיני . בארץ הוא מצוי באזורים חוליים סלעיים ובעקר בין שיחים באפיקי ואדיות הנגב . השפיפון רובץ בשעות היום בצל שיח ויוצא בלילה , ובאביב גם ביום , לטרף את טרפו : מכרסמים ועופות , ולעתים אף פגרים קטנים . השפיפונים הצעירים אוכלים בעקר לטאות שהם צדים ובולעים בשלמות . כאשר מופיע אויב , השפיפון נושף אויר מראותיו , כמו הצפע , ונשיפה זו היא שהקנתה לו את שמו . פעלת הנשיפ...
אל הספר