שעם רקמה בקלפתם של צמחים מעצים העשויה מתאים מרבי צלעות , שאינם חיים לאחר גמר התפתחותם . האדם משתמש בשעם ליצור פקקים , כובעים , קפסאות ועוד . דפן התא הבונה את השעם עשיר בחמר הנקרא סוברין . זהו חמר שעותי או שמני שאינו חדיר לגזים ולאדי מים . לאחר מות התא האויר תופס את מקומו של הנוזל שהיה בתא . רקמת השעם מיצרת את השעם כלפי חוץ , בחלקו החיצוני של הצמח , והיא נפוצה בגזעים ובשרשים של צמחים חשופי זרע ושל דו - פסיגיים . תפקידה הוא להגן על גזע העץ מפני פגיעה על ידי בעלי - חיים ובמיחד מפני שרפות החולפות במהירות . בבתי גדול הנחשפים לשרפות בתדירות גבוהה - למשל ביער ים תיכוני , שהעצים בו מקפים בתה עשבונית המתיבשת בקיץ ונוטה להדלק בקלות - גוברים סכויי ההשרדות של העצים בעלי רקמת שעם עבה . שמושי השעם תכונותיו של השעם - משקל סגלי נמוך , אטום ויכלת טובה של בדוד חמני - מנצלות על ידי האדם לשמושיו , במיחד שכבת שעם עבה של עצים בוגרים במינים מסימים . השעם משמש בתעשיה ליצור פקקים , משטחים ולוחות בדוד , מכלי אריזה , סליות נעלים ועוד . בשל משקלם הנמוך ובדודם המעלה מפני קרינת השמש עשו ממנו בעבר גם כובעים . שעם לצ...
אל הספר