שמיים עמים ממוצא מזרח - תיכוני , המגדרים במקרא כצאצאיו של שם בן נח ( בראשית י ) . מקורם בשבטי נודים במדבריות המזרח התיכון , שחדרו אט אט לארצות הפוריות באזור והקימו ממלכות ואימפריות . התבחין העקרי לזהוים הוא לשוני . נמנים עמהם בין השאר האכדים , האשורים , הבבלים , האמורים , העברים , הפניקים והערבים . בעת החדשה מתיחס הכנוי שמיים בעקר ליהודים , ולרב בצורתו השלילית - אנטישמיים . בתחלה ( כנראה באלף השלישי לפני הספירה ) היו השמיים שבטים שנדדו עם עדריהם במדבר הסורי ובחצי האי ערב . שפתם היתה , כמשער , שפה שמית קדומה ( " פרוטו - שמית") , שממנה התפצלו הענפים השונים של השפות השמיות . נודים אלה חדרו לאטם לארצות הפוריות שעל גבול המדבר : מסופוטמיה , סוריה , ארץ - ישראל ומצרים . למסופוטמיה ( המכנה במקרא ארם נהרים ) פלשו כמה עמים שמיים : בתחלה האכדים , שיסדו במאה ה - 24 לפני הספירה ממלכה אכדית גדולה , ואחריהם האמורים ( " המערביים") , שבתחלת האלף ה - 2 לפני הספירה יסדו ערי - מדינה . אחת מאלו , העיר בבל , היתה במאה ה - 18 לפני הספירה לבירתה של ממלכת בבל הקדומה . בחקיה נשמרה הזקה אל חקי המדבר השמיים , ושפ...
אל הספר