שמחת תורה חג הנחג ביום כב בתשרי , היום השמיני מתחלת חג הסכות , לציון סיום קריאת התורה בבית - הכנסת . חג שמחת תורה נוצר על ידי העם במהלך הדורות . השם " שמחת תורה " לא היה מקבל בימי התלמוד , אך החג עצמו קשור בסיום קריאת התורה ב " שמיני עצרת". אפיו ומנהגיו של החג , שמוצאו בבבל , הלכו והתגבשו בהדרגה . על אף צמידותו לחג הסכות , הוא מהוה חג בפני עצמו . בארצות הגולה , שבהן נחג כל אחד משלוש הרגלים וכן שמיני עצרת ביום נוסף , נבדלים שני הימים . שמיני עצרת הוא אכן היום השמיני , ואלו היום שלאחריו , התשיעי , הוא שמחת תורה . בארץ ישראל מתקים חג שמחת תורה ב " שמיני עצרת". ההקפות הארוע המרכזי ביום שמחת תורה הוא ה " הקפות". בטקס חגיגי ועליז זה מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקדש ומעמידים במקומם נר - סמל התורה המאירה . הגברים מקיפים שבע פעמים את הבמה הנצבת במרכז בית - הכנסת , כשבידיהם ספרי התורה . להקפה הראשונה מזמינים את נכבדי המתפללים , אחר כך את האנשים הפחות חשובים ולבסוף את הנער . לנשים ולבנות מתר להכנס בשעת ההקפות לתוך בית - הכנסת ואינן חיבות להשאר בעזרת הנשים כמו בכל החגים האחרים . ההקפות נערכות ב...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ