מגדולי החכמים בימי הבית השני ( המאה ה - ו לספירה ) . אב בית - הדין של הסנהדרין בימים שהלל ( הזקן ) היה הנשיא . חברו ובר - הפלגתא ( שעמו התוכח ונהל משא ומתן ) של הלל בהלכה . שמאי והלל היו הזוג האחרון בחמשת ה " זוגות". הם הקימו שתי שיטות בהלכה - בית שמאי ובית הלל . שמאי התפרסם בקיצוניותו המוסרית ובהקפדתו בעניני הלכה ושמירת מצוות . הוא אמר : " עשה תורתך קבע , אמר מעט ועשה הרבה , והוה מקבל כל אדם בסבר פנים יפות". אף על פי כן מתארת אותו המסרת כאדם נקשה , לעמת הלל הותרן והנוח לבריות . חושבים שהחמיר בעניני דין משום שראה את הסכנה הנשקפת לעם היהודי מן הרומאים , ששלטו אז בארץ - ישראל . הוא חשש מפני התבוללות שתבוא עקב אי הקפדה על קיום המצוות . מעטים הדברים שהשתמרו ממנו עצמו , ורב ההלכות המיחסות לו נאמרות בשם " בית שמאי". בית הלל ובית שמאי הלנה זוגות סנהדרין תהלים תקופת בית שני תקופת המשנה והתלמוד
אל הספר