שירה סוג ספרותי המבטא בלשון מרכזת וטעונה רגשות , מצבים נפשיים , מחשבות ותאורים מוחשיים . השירה כתובה בדרך כלל בשורות קצרות , בהקף מצמצם ובציורים לשוניים - כגון דמוי , השאלה ( מטפורה ) וסמל - והיא מדגישה את המקצב . בני אדם יצרו שירים בכל התקופות , בכל העמים והדתות ותחת כל המשטרים . במצרים ובמסופוטמיה , בסין , ביון , ברומא ובפרס העתיקות נכתבו שירים , בדרך כלל בעלי אפי דתי וספורי , המתארים עלילות גבורה ומהללים ומשבחים אלים ובני אדם . המשוררים בעולם העתיק נתפסו כמי שרוח אלוהים נגעה בהם . היונים והרומאים קראו לכח עליון זה מוזה ; ואחת מתשע בנותיו של זאוס אבי האלים - המוזה ארטו - היתה ממנה על השירה . בתנ"ך מופיעות שירות מסגננות , כמו שיר הלל לאלוהים שגאל את בני ישראל ממצרים ב " שירת הים", ו " שירת דבורה " המשבחת את ה'ואת הלוחמים שגברו על צבא סיסרא . השירה היתה קשורה במשך דורות רבים למוסיקה : קראו אותה בקול בצבור ולוו אותה בנגינה . וידועים המזמורים של דוד המלך הפותחים במלים : " למנצח על נגינת דוד " או " למנצח מזמור לדוד שיר " ואשר לוו בנגינת הגתית , העשור וכלי נגינה עתיקים אחרים . למן תקופת הר...
אל הספר