שילה עיר מתקופת המקרא בהר אפרים , ששמשה כמרכז פלחני לשבטי ישראל לפני שנבנה המקדש בירושלים . שילה מזהה עם חירבת סילון ליד הכפר תרמס - עיא שבהר שומרון , כ - 20 קילומטר מצפון לראמאללה . נראה שהשם הערבי הוא שבוש שמה הקדום . מקומה הגאוגרפי בין שבטי הצפון והדרום , על גבעה מבודדת לצד הדרך הראשית של גב ההר , סיע לשילה להיות מרכז שלטון ודת לשבטי ישראל מיד לאחר כבוש הארץ . בשילה הצב אהל מועד ובה חלק יהושע בן נון את הנחלות לשבטים . ימי גדלתה של שילה היו במחצית הראשונה של המאה ה - וו לפני הספירה . בימי עלי הכוהן ובניו נמצא בה בית האלוהים , המכנה פעם " אהל מועד " ופעם " משכן שילו". שם נגלה אלוהים לשמואל הנביא , ומשם נשלח ארון הברית לשדה הקרב בעת מלחמת ישראל בפלשתים . במלחמה זו נחלו בני ישראל מפלה קשה , וארון הברית נפל בשבי . נראה כי לאחריה נפלה שילה בידי האויב , העלתה באש ורק לאחר זמן נבנתה מחדש . בימי שיבת ציון היו אנשי שילה בין השבים מהגולה . עדיות ארכאולוגיות מאחרות בתקופה הרומית - ביזנטית עדין נזכר המקום בשמו , כפי שאפשר לראות ממכתבי בר - כוכבא , מהספרות התלמודית ומן הספר " אונומסטיקון " של אוז...
אל הספר