קנאים

" קנאים " לוחמי חרות יהודים שפעלו בסוף תקופת בית שני , בזמן המרד הגדול ( 66 - 73 לספירה ) , כנגד שלטונה של האימפריה הרומית בארץ . הם הטיפו לא להשתעבד לשלטון הזר ונלחמו בו בקנאות . כת הקנאים נוסדה בתחלת שלטונם של נציבי רומא ביהודה , בשנת 6 לספירה , והפיכתה לפרובינקיה ( מושבה ) רומאית . הכת פעלה במשך התקופה שבה שלטו הנציבים הרומאים בארץ - ישראל , חוץ מימי מלכותו של אגריפס ה - 1 ( בשנים 41 - 44 לספירה ) . בהשקפת עולמם דמו הקנאים לפרושים , אלא שהם הפכו את אהבת החרות לעקרון דתי . הקנאים טענו כי ההשתעבדות למלכות בשר ודם כמוה כבגידה בה', מלך המלכים , והיא בחזקת " יהרג ואל יעבר " . לכן חובה להלחם בשלטון הזר ולסלקו מן הארץ . גם התקוות המשיחיות אשר רוחו באותה התקופה הפיחו בהם רוח של מרד בשלטון הזר . מנהיגי הקנאים והיריבות הפנימית יהודה איש גמלא , שכנה יהודה הגלילי , יסד את כת הקנאים יחד עם צדוק הכוהן . הוא פעל בעקר בגליל . יוסף בן מתתיהו מספר , כי יהודה הגלילי הטיף למרד בגלל התנגדותו למפקד שערך הנציב הרומאי לצרך הטלת מסים בשנת 6 לפני הספירה . יהודה הגלילי טען , כי הנאמנות לאלוהים אינה עולה בקנה ...  אל הספר