קדיש תפלה הפותחת במלים " יתגדל ויתקדש שמה רבא " , לשונה ארמית ומשלבות בה מלים עבריות . היא נאמרת בעמידה על ידי חזן , וכן על ידי יתום לזכר נשמת הוריו . אומרים אותה פעמים אחדות ביום במהלך התפלות . תפלת " קדיש " עתיקה מאוד והיתה ידועה עוד בימי הבית השני , כאשר שפת הדבור המקבלת היתה ארמית . הגרעין הקדום ביותר בה הוא המשפט " יהא שמה רבא מברך " ( יהי שמו הגדול מברך ) , שהקהל היה אומר בסיומה של דרשה . קדיש יתום הנהג בתקופה מאחרת יותר ונאמר בסוף התפלה . ראשיתו של מנהג זה כנראה בגרמניה , בשנת 1200 בערך . יסודו באגדה המספרת , כי רבי עקיבא למד יתום לומר לפני הצבור " יתגדל ויתקדש " והקהל יענה " אמן , יהא שמה רבא " , כדי שיציל את נשמת אביו מאש הגיהנום . קדיש יתום אומר גם אב על בנו או בתו , וכן המתאבל על הקדיש הנאמר למען הנפטר פותח במילים " יתגדל וישתבח שמה רבא . , המבטאות את עיקר תוכנו - קבלת הדין וצידוקו . על פי היהדות , על האדם לקבל את מעשי האל הגדול , ובתוכם המוות , בלא ערעור . חיתוך עץ מהמאה ה - 15 שנעשה בנירנברג שבגרמניה , המתאר העלאת יהודים על המוקד בשל סירובם להתנצר . בתקופה זו גברה הקנאות ה...
אל הספר