צנון , צנונית סוג צמח ממשפחת המצליבים בעל פרחים לבנים , צהבים או סגלים . החלק הנאכל הוא שרש מעבה , שצורתו חרוטית , עגלה או גלילית . צבע הקלפה לבן , אדם או שחר , והציפה לבנה . לשרש הצנון טעם חריף שמקורו בשמן חרדל , וערכו התזונתי נמוך . פרחי הצנון אפיניים למשפחת המצליבים - ארבעה עלי גביע ירקים וארבעה עלי כותרת צבעוניים . יש להם ששה אבקנים ועלי אחד . ההאבקה מתבצעת על ידי חרקים והכרי הוא תרמיל ארך וקשה . שלא כמו בפרות תרמיל אחרים , שבהם התרמיל נפתח , בצנון הוא מתפרק לרחב כך שכל חלק מכיל זרע אחד . כצמח תרבות מכר צנון הגנה עוד בתקופות קדומות . הוא היה ירק שכיח במצרים הקדומה , ביון , ברומא ובארץ - ישראל בתקופת המשנה . מוצאו של צנון הגנה הוא בצנון המצוי או במין אחר הקרוב אליו . בישראל גדלים שלושה מינים , כלם עשבים חד - שנתיים הגדלים בצפון הארץ ובמרכזה : צנון מצוי , צנון משלשל וצנון פגיוני . הצנונית היא זן חדש יחסית של צנון הגנה הידוע באירופה החל במאה ה - 6 ו . זהו צמח קטן יותר , בעל שרש בצורת כדור או דמוי חרוט , וקלפתו אדמה , ורדה או לבנה . בישראל מגדלים זנים אחדים של צנון הגנה וצנונית . הצנון...
אל הספר