צמיג גלגל שחלקו החיצוני עשוי ממעטפת גומי עבה , שבתוכה אויר בלחץ גבוה . הצמיג משמש בגלגלים של כלי רכב כדי לרכך את השפעתן של מהמורות קטנות בכביש , וכדי לאפשר אחיזה טובה של הגלגלים בכביש . את הצמיג המציא ג"ב דנלופ , שחי בסוף המאה ה - 19 בבלפסט שבאירלנד . בשנת 1887 הקיף דנלופ את גלגלי האופנים של בנו בצנור גומי מלא אויר ועטף את הצנור בבד ספוג בגומי . הוא מצא , כי הנסיעה באופנים נעשתה בזכות גלגלים אלה קלה ונוחה יותר . דנלופ הבין שלהמצאתו נשקף עתיד גדול , והגיש בקשה לרשם עליה פטנט . לאכזבתו הברר לו כי אדם אחר הקדים אותו : האנגלי ר"ו תומסון רשם פטנט על רעיון דומה עוד בשנת 1845 . אולם מכיון שתומסון לא הוציא לפעל את רעיונו , והמצאתו של דנלופ היתה משכללת ומשפרת משלו , אשרה לבסוף בקשתו לפטנט . בשנת 1890 החלו ליצר בבריטניה צמיגים לאופנים ולעגלות לפי תכנונו של דנלופ . במאה ה - 20 התפתחה תעשית הצמיגים במהירות בגלל התפשטות השמוש במכוניות . עשרות בשנים היו כל הצמיגים מרכבים משני חלקים - אבוב פנימי וצמיג חיצוני . האבוב ( או ה " פנימית " ) הוא צנור גומי טבעתי , שבתוכו נמצא אויר דחוס . הוא מציד בשסתום חד ...
אל הספר