ציקדה בשם זה מכנים חרקים רבים בעלי גלגול חסר ( חסרים את שלב הגלם ) , הנמנים עם כמה משפחות בסדרת אחידי הכנף . זכר הציקדה משמיע צרצורים רמים או צקצוקים , אשר הקנו לציקדה את שמה . מספרם של מיני הציקדות מגיע עד 35 אלף והם נפוצים בכל רחבי תבל . בישראל ידועים כ - 280 מיני ציקדות . המינים הבולטים בישראל הם הציקדית הירקה הקטנה המזיקה לצמחי גן הירק ; ציקדת האשל המכנה גם גבנונית האשל , שמחזה בולטים שני קוצים דמויי קרנים . היא חיה על עצי אשל ושטים בנגב ובסיני . בולטים ביחודם זחלי הקצפית המפרישים ריר דמוי קצף המגן עליהם מיבש ומטורפים . הזחלים הירקים מצויים על צמחים רבים בצפון הארץ ובמרכזה . קול צורם וגם ערב לאזן המין השכיח בישראל הוא הציקדה השחרה הנראית כזבוב גדול ושחר שארכו כשלושה סנטימטרים . לציקדה זו יש חדק מציצה חד , שבעזרתו היא קודחת בצמחים ויונקת את המהל שלהם . בחזה מצויים שני זוגות כנפים קרומיות , והיא מיטיבה לעופף . כאשר הציקדה עומדת על ענפי ארן הציקדה הישראלית דומה במראה החיצוני שלה לזבוב גדול ושחור . בארץ מצויים מינים אחדים של ציקדות המציקות לחקלאים .
אל הספר