צהבת מחלה שבה העור ולחמיות העינים מקבלים גון צהב . תופעה הנלוית לצהבת היא גרוד ועקצוץ קשים בעור . מחלת הצהבת נגרמת על ידי חמר הצבע בילירובין , הנוצר בעקבות הפרוק של תאי הדם האדמים . הפרעה בדרכי הפרוק והזרימה של הבילירובין מהדם למעים תגרם צהבת . מחלת כבד קשה תגרם לכך שהכבד לא יוכל לקלט , לעבד ולהפריש למרה את הבילירובין הבא עם הדם ושוב תתפתח צהבת . מצב דומה קים בילודים - תינוקות בני יומם - גם באפן טבעי : הכבד שלהם אינו בשל דיו כדי לקלט ולעבד את הבילירובין , ולכן הם מפתחים " צהבת פיסיולוגית " , החולפת בתוך שלושה עד שבעה ימים . צהבת מסוג אחר היא זו הנגרמת על ידי חסימה בדרכי המרה : החסימה יכולה להגרם על ידי אבן או גדול , והבילירובין יעצר בדרכו מהכבד לתריסריון ויחזר אל הדם . מכאן שחסר מחלט של מעבר במרה גורם לצהבת . צהבת נוספת היא זו הנגרמת על ידי מחלות זהומיות נגיפיות כמו צהבת מטיפוס אי ( 4 ) , בי ( 8 ) או סי ( ] ) . חידקים או טפילים אלה גורמים להרס מסים של תאי הכבד ובמקרים מסימים לדלקת ולחסימת כיס המרה , ועל ידי כך להפרשת בילירובין לדם וליצירת הצהבת . הטפול בצהבת נעשה על ידי בטול כחו של גור...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ