צדקה וגמילות חסדים שני מנחים ביהדות המצינים סעד ועזרה הדדית , ובעצם את כל המצוות שבין אדם לחברו . בקור חולים , נחום אבלים , הלבשת עניים , הלואת כספים בלי רבית , הכנסת כלה ועוד הם מעשים של צדקה וגמילות חסדים , שהיהודי מצוה לעשותם . החשיבות הרבה שמיחסת היהדות לצדקה ולגמילות החסדים באה לידי בטוי במאמר חז"ל : " על שלושה דברים העולם עומד - על התורה , על העבודה ועל גמילות חסדים " . גמילות חסדים היא אחד מעשרת הדברים , שאדם אוכל פרותיהם בעולם הזה , כלומר שכרו הוא מידי - ההנאה מעצם העשיה ; והקרן שמורה לו לעולם הבא - על כך יקבל שכר גם בעולם הבא . העם היהודי הצטין יותר מכל עם אחר בעזרה לנצרכים , והצדקה וגמילות החסדים תפסו מקום נכבד במסרת היהודית בכלל ובחיי הקהלה היהודית בגולה בפרט . עזרה הנמשכת לארך הדורות בתקופת המקרא הצטוו בני ישראל להשאיר בשדות מקצת מן היבולים - לקט , שכחה ופאה - בשביל העניים . מצוות אלה התאימו לחיי החברה , שהיתה אז חקלאית בעקרה . בתקופת התלמוד הקיפו מעשי הצדקה כמעט את כל תחומי החיים , וחז"ל קבעו כי צדקה וגמילות חסדים שקולים כנגד כל המצוות שבתורה . בתקופת הגלות הארכה היתה בכל ...
אל הספר