לשון הפר סוג צמח ממשפחת הזיפניים , הכולל כ - 50 מינים עשבוניים . לכלם יש גבעולים ועלים המכסים בזיפים קשים . מקור השם לשון הפר הוא בשמו הערבי של הסוג , המדמה את צורתו המארכת של העלה ללשון של פר . משפחת הזיפניים , שעמה נמנה הצמח לשון הפר , היא משפחה בולטת ומיצגת היטב בישראל : ששה מינים הנפוצים כמעט בכל אזורי הארץ . הצמחים המכרים ממשפחה זו הם עקץ העקרב , העכנאי , האלקנה , לשון הכלב והזכריני . פרח , פרי ורביה לכל הצמחים הנמנים עם הסוג לשון הפר יש פרח מטיפוס חמש : חמשה עלי גביע ירקים , כותרת דמוית מסמר בעלת חמש אנות שצבען שונה ממין אחד למשנהו וחמשה אבקנים . ללשון הפר המצויה , למשל , יש פרחים שצבע הכותרת שלהם סגל כהה . פרחי לשון הפר עשירים בצוף וחרקים רבים נמשכים אליהם ונהנים מהצוף המתוק שלהם . דבורים וצרעים ארכות חדק מחדירות את החדק הארך שלהן בין הקשקשים ומוצצות את הצוף . בזמן זה הן גם מאביקות את הפרחים , וכך שני הצדדים יוצאים נשכרים . אחרי שהפרחים נובלים מתפתח הפרי הקטן בן ארבע הפרודות בתוך הגביע הפורה שאינו נושר . הפרודות המבשילות מצידות בבסיסיהן בחמרי מזון המושכים נמלים . נמלים אוכלות או...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ