143 שָ לֵ ם וַ חֲ לָ קָ י ו הַ זְ מַ ן שֶ לָ נ וּ מְ נַ גְ נִ י ם בְּ יַחַ ד יֵש מָ ה לַ עֲ שׂ וֹ ת ! אֲ נִ י וַ אֲ חֵ רִ ים הָעִיוְורִים שָׂמְחוּ וְהִתְקָרְבוּ אֶל הַפִּיל . אֲבָל הַפִּיל הוּא בַּעַל חַיִים גָדוֹל מְאוֹד, וְכָל עִיוֵור הָיָה יָכוֹל לָגַעַת רַק בְּחֵלֶק אֶחָד שֶלוֹ . הָעִיוֵור הָרִאשוֹן נָגַע בַּחֵדֶק שֶל הַפִּיל . הוּא אָמַר : "הַפִּיל חָזָק וְאָרוֹךְ כְּמוֹ נָחָש . " הָעִיוֵור הַשֵנִי נָגַע בָּאוֹזֶן שֶל הַפִּיל . הוּא אָמַר : "לֹא נָכוֹן ! הַפִּיל דוֹמֶה לְעָלֶה עֲנָק וְרַךְ . " הַשְלִישִי נָגַע בִּשְתֵי הַשִינַיִים הַמְיוּחָדוֹת שֶל הַפִּיל . הוּא אָמַר : "בִּכְלָל לֹא ! הַפִּיל חַד כְּמוֹ סַכִּין . " הָרְבִיעִי נָגַע בָּבֶּטֶן שֶל הַפִּיל . הוּא אָמַר : "אַתֶם טוֹעִים ! הַפִּיל קָשֶה כְּמוֹ קִיר . " הַחֲמִישִי נָגַע בָּרֶגֶל שֶל הַפִּיל . הוּא אָמַר : "לֹא וָלֹא ! גַם אַתָה טוֹעֶה ! הַפִּיל עָבֶה כְּמוֹ עֵץ . " הַשִישִי נָגַע בַּזָנָב שֶל הַפִּיל וְאָמַר : "מָה פִּתְאוֹם ! הַפִּיל קָצָר וְדַק . יֵש לוֹ צוּרָה שֶל חֶבֶל . " כָּל אֶחָד נָגַע בְּחֵלֶק אַחֵר שֶל הַפִּ...
אל הספר