גם אזורים אחרים בארץ ישראל היו מי וֹ ערים בחלקם , בעיקר בגליל , בשומרון ובמישור החוף . העצים הנפוצים ביותר ביערות אלו היו אלון , אלה , זית , קטלב ועוד . במשך מאתיים השנים האחרונות כרתו תושבי הארץ את העצים , והשתמשו בהם להכנת פחמים . הפחמים שימשו לצורכי בישול ולהסקה ( לחימום ) . כיום נותרו רק שרידים מן היערות האלה . רוב העצים העתיקים ששרדו נשמרו בזכות היותם קשורים למקום קדוש . אחד מהם הוא עץ אלון תבור גדול ומרשים בן יותר ממאתיים שנה , הנמצא סמוך לקיבוץ בית קשת . אזור זה היה בבעלות משפחת א - שהאב . בעקבות סכסוך עם השלטונות הטורקיים ששלטו אז בארץ , נהרג ראש המשפחה ונקבר בסמוך לעץ אלון . כדי לא לפגוע בכבוד המת , העץ לא נכרת וּ לימים נהפך למקום מקודש למוסלמים , וכך נשתמר . העצים ששרדו מרשימים וגדולים במיוחד , והם מתנשאים לגובה רב . עצים אלו זכו לכינוי – עצי מור ֶֶ ש ת . חשוב לציין כי החל מנובמבר , 2008 על העצים הבוגרים בישראל נחשבים לעצים מוגנים על פי חוק , ואסור לכרות אותם . אדם המעוניין לכרות עץ בוגר או להעתיקו למקום אחר חייב לקבל אישור מ " פקיד היערות " של אותו אזור . לרגל ט " ו בשבט תשע...
אל הספר