הנשר המקראי הוא עוף גדול השייך לסדרה של ד וֹ רסי יום . אורכו כמטר אחד ומ וּ טת הכנפיים שלו ( המרחק בין קצות הכנפיים כשהן פּ ר וּ שות ) מגיעה עד 2 . 80 מטרים . מראהו מעורר התפעלות . הנשרים ניזונים מ פּ גרים של בעלי חיים . גופם מותאם היטב לכך : חוש הריח שלהם מפותח , בניגוד למרבית העופות . המקור גדול , כפ וּ ף וחזק , ומסוגל לבתק ( לקרוע ) את עורה של חיה גדולה . הראש והצוואר קרחים מנוצות ( ומכאן השם נשר , מי שנשרו נוצותיו ) ומכוסים בּ פל וּ מה קצרה כדי להתאימם לחיטוט בּפּ גר . כנפיו העצומות מאפשרות לו לדא וֹ ת ולחפש מזון . כאשר אחד הנשרים מבחין בפגר הוא גולש לעברו ובעקבותיו באים שאר הנשרים . הנשרים עוזרים למנוע את התפשטותן של מחלות ( כיוון שהם אוכלים פגרים ) , ולכן הם נקראים " פועלי הניקיון של הטבע " . הנשרים לנים ומקננים בּ מ וֹ שבות שבהן 20 - 12 זוגות במצ וּ קים ( סלעים גבוהים ותלולים ) . כאשר נשר זכר מוצא בת זוג , הם עפים יחד . הקשר בין הזכר והנקבה נמשך שנים רבות . בעונת הרבייה הנקבה בונה קן ומטילה בו ביצה אחת בלבד . שני בני הזוג ד וֹ גרים על הביצה לסירוגין במשך כ - 50 ימים . הם מביאים ...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית