קרילוב , תרגמה : עפרה דלמן -דשא איש אחד התיידד עם דוב מן היער . היו האיש והדוב חברים טובים ונאמנים זה לזה . יום אחד ראה הדוב שידידו עייף מאוד . " שכב ידידי והירדם מעט . אל תדאג ! אני אשמור עליך מכל רע ! " הציע הדוב . " תודה לך חבר ! " , אמר האיש , ועצם את עיניו . פתאום נזעק הדוב : זבוב גדול התיישב לחברו על קצה האף . " עוף מכאן ! " , לחש הדוב בתקיפות . עף הזבוב והתיישב לאיש על קצה האוזן . " עוף ! הסתלק ! " קרא הדוב ונפנף בידיו . התחיל הזבוב להתל בדוב . הוא זמזם בחוזקה , והתיישב לאיש על הסנטר ועל הלחי . " ככה ! אתה ממשיך להציק לחברי הטוב ! חצוף ! אני אלמד אותך לקח ! " אמר הדוב בכעס . נטל הדוב אבן גדולה , הניפה בזרועותיו , והטיל אותה בכל כוחו בזבוב שנח על פני האיש הישן . הזבוב אכן נמעך ומת , אבל גם האיש לא קם עוד משנתו . האבן הגדולה הרדימה גם אותו לנצח . ( מתוך משלי חיות - קרילוב , איזופוס , לה - פונטיין , 1992 ) . 4 מוסר ההשכל של המשל הזה הוליד את הביטוי " לעשות שיר וּ ת דוב " . מתי לדעתכם משתמשים בביטוי הזה ? א . כשמישהו מוכן לעזור לחברו בכל דרך שהיא ולדאוג לנוחותו . ב . כשמישהו מנסה לע...
אל הספר