| לב טולסטוי תרגם : חיים נחמן ביאליק חמישה קבצנים עיוורים הלכו יחד אחוזי-יד דרך יער עבות . רבץ לפניהם פיל גדול מאוד והם לא ידעו . נכשלו בו ונפלו . חרדו חרדה גדולה והתחילו למשש ולגשש סביבותם , לדעת מה המכשול אשר לפניהם . עלתה ביד האחד אוזן מאוזני הפיל . מיעך ומשמש בה – והנה היא ר כּ ה , מתקמטת , כעין המטלית . קרא ואמר : - אחי , סמרטוטים לפנינו ! גל של סחבות ! השני גישש ומצא את הבטן , צעק בקול : - תּ ל ! תּ ל גבוה ומשופע ! מישש גם השלישי ובחלקו עלה הזנב . הכריז על המציאה : - חבל עבות ! נכשלנו בחבל ! הרביעי מישש ומצא רגל . תפס בה וצווח : - קורה ! קורה ארוכה וכבדה ! אז התרגש החמישי , החזיק בחטי הפיל אשר עלו בידו , וצעק בכל כוחו : - שקרנים ! חרבות פגעו בנו ! חרבות שנונות בעלות פיפיות ! ככה צעקו העיוורים ורבו בחוזקה וכמעט שבאו לידי מהלומות . כל אחד החזיק בש לּוֹ בשתי ידיו וכל אחד היה בעיני שאר חבריו כשוגה ומש גּ ה . עבר במקום פיקח אחד ושמע דברי ריבם , הניע עליהם ראש ואמר :
אל הספר