על חד גדיא בהגדה ובשיר , וגם על השפה הארמית שיש לה מילים דומות לעברית קריאת ההגדה בליל הסדר נועדה כדי לספר לדור הבא את סיפור יציאת מצרים , כדי שיוכלו גם הם בתורם לספר את הסיפור לבניהם . כך יעבור סיפור הנס מדור לדור . המילה הגדה באה מן המילה להגיד , ומקורה בציווי מהתורה : "וה גּ ד תּ לבנ ךָ בּיּוֹ ם הה וּ א לאמר " ... ( שמות יג , ח . ( לשם כך , כדי להגיד וללמד , ההגדה כוללת שאלות וקושיות , המחשות באמצעות קערת הסדר , שירים ואפיקומן – הכל במטרה לשתף את הילדים , לעורר את סקרנותם ולסייע להם להישאר ערים עד סיום ההגדה . ההגדה של פסח כוללת קטעים מתקופות שונות : פסוקי תנ"ך , קטעי משנה , מדרשים ופיוטים . הנוסח הראשון של ההגדה היה קיים בעל פה כבר בתקופת התלמוד . לנוסח זה נוספו במהלך השנים תוספות שונות . שני הפיוטים החותמים את ההגדה - "אחד מי יודע" ו"חד גדיא" - הם האחרונים שנוספו להגדה , כנראה בסוף המאה . 16-ה חדל" "גדיא יש משמעות מעבר לסיפור המתואר בו ועל פי הפרשנים הוא משמש משל לקורות עם ישראל . " חד "גדיא אומנם כתוב באותיות עבריות , אבל שפתו היא ארמית , השפה שדיברו בה בארץ ישראל ובארצות סמוכות ...
אל הספר