אינני רודף לטאות . לפנים - -ימים הייתי יושב ב וווו ו ורוב . יצאה לטאה - אני אליה . היא בורחת - אני אחריה . וכך שעות : בחולות בין שיחין ומערות , בין סלעים ועצים , בין צבר וקוצים . יד פצעתי - לא ידעתי , יש דם , אין דם - אני תופש ואוחז . זאב אך פעם נמלטה לטאה מידי . נפ-ל-אה ! ארכה כנחש צבעה כדבש עם נקדות על הגב , והזנב - נשאר בידי , מתפתל כמו חי
אל הספר