יוסי מרגלית א כל הקיץ לא הרשתה לי אימא ללכת יחף . היא הזכירה לי את המסמר החלוד שלפני שנה . בראשית הקיץ , כאשר הרבה ילדים כבר הלכו יחפים , הזכירה לי אימא את המסמר ההוא וכבר לא היה לי חשק ללכת יחף . אפילו כאשר כל הילדים רצו וקפצו יחפים - הלכתי אני בסנדלים . לא טוב ללכת בסנדלים כאשר כל הילדים רצים וקופצים יחפים . במשחק הכדורגל לא רצו לשתף אותי , כי אמרו שאני בועט בסנדלים ואין זו חוכמה , וחוץ מזה הם עלולים לקבל ממני מכות ברגליים . לטפס על החבל גם כן לא הצלחתי כל כך , כי הסנדלים מחליקים . להתגנב מאחורי " העומד" במחבואים לא יכולתי , כי הסנדלים השמיעו קול אוושה וה"עומד" הרגיש בי תכף ומיד . בכלל , לא טוב כאשר כל הילדים עושים דבר אחד וילד אחד עושה דבר אחר , ולא טוב כאשר כל הילדים יחפים ופתאום ילד אחד הולך בסנדלים . אוושה - רעש קל , רשרוש מפני זה היה לי קצת עצוב כל הקיץ . ומפני זה שמחתי קצת כל פעם , כאשר אחד הילדים קיבל מכה או שריטה ברגלו . פעם אחת רצנו במגרש , ופתאום תפס נתן את רגלו וצעק : " אי , אי " . חשנו אליו וראינו שהוא דרך על אבן קטנה אחת שהייתה שם - וזה כאב לו מאד-מאד . כל הילדים התרגזו ...
אל הספר