בערים שאינן מוקפות חומה מימי יהושע בן-נון , כמו מרבית הערים בארץ , חוגגים את חג הפורים בי"ד באדר . בערים שמוקפות חומה מימי יהושע בן-נון , כמו ירושלים , חוגגים את פורים יום אחד מאוחר יותר , בט"ו באדר . הסיבה לכך מוזכרת במגילה : ברוב מדינות מלכותו של המלך אחשורוש נלחמו היהודים באויביהם בי"ג באדר וחגגו את הצלתם למחרת , ביום י"ד באדר . " ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמד על-נפשם , ונוח מאיביהם , והרג בשנאיהם .... ביום-שלשה עשר , לחדש אדר ונוח , בארבעה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה" ( אסתר ט , טז-יז ) בשושן הבירה נלחמו היהודים באויביהם ביום י"ג וגם ביום י"ד באדר , וחגגו את הצלתם רק למחרת , בט"ו באדר . " והיהודיים ( והיהודים ) אשר-בשושן , נקהלו בשלשה עשר בו ובארבעה עשר בו ; ונוח בחמשה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה . " ( אסתר ט , יח ) על שם העיר שושן מכנים את היום השני של פורים " שושן פורים . " א . בררו וכתבו מתי חוגגים את פורים במקום מגוריכם . ב . בדקו בכרזות של ירושלים ( מספר : ( 4-ו 3 , 2 האם התאריך בכרזות מתאים לקטע המידע שקראתם ? ג . באיזו כרזה ציינו במפורש את שושן פורים ? . 11 ...
אל הספר