( אסתר ט , כב ) אחת מארבע מצוות פורים היא מצוות משתה ושמחה . השמחה בפורים היא שמחה מתוך הודיה על הנסים והנפלאות שעשה לנו ה' בימי מרדכי ואסתר . ביום שבו תכננו אויבי היהודים להרגם , התהפך הגורל והתקיים " ונהפוך הוא , אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם" ( אסתר ט , א : ( גזירת המן הרשע התבטלה והיהודים ניצחו את אויביהם . המן ובניו נתלו , מרדכי היהודי קיבל במקומו את טבעת המלך , והחודש הפך " מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב" ( אסתר ט , כב ) ו"ליהודים היתה אורה ושמחה וששן ויקר" ( אסתר ח , טז . ( היהודים שחיו במדינות המלך אחשורוש חגגו את הצלתם במשתה ובשמחה כמו שנכתב במגילה : " ובכל מדינה ומדינה ... מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע שמחה וששון ליהודים משתה ויום טוב" ( אסתר ח , יז . ( חכמי אותו דור קבעו להמשיך ולקיים את חגיגות הפורים גם בדורות הבאים : " לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים" ( אסתר ט כב . ( כיצד שמחים ? לאורך כל חג הפורים מרבים לשמוח בשירה ובריקודים , אך עיקר השמחה היא בסעודת פורים . ביום החג עורכים סעודה חגיגית עם בני משפחה וחברים , ובה אוכלים מאכלים טובים , שותים יין ו...
אל הספר