תור שרב אורי בכתה ב ואחותו שירה בכתה ג . שניהם חולים . הם כבר ארבעה ימים בבית , וקצת נמאס להם לקרא ספרים , להסתכל בטלויזיה ולשחק במחשב . שירה נזכרה במשחק שאבא שלהם למד אותם פעם , כשנסעו במכונית לאילת . במשחק חושבים על נושא ומנסים למצא מלים לפי סדר האל-ף"בי"ת . " בואי נחשב על מלים של חרף " , הציע אורי . שירה התחילה : "באל"ף אפצ'י . מאז שהתחיל החרף אני מצננת . אפצ ... י' אפצ " ... י' " טוב " , אמר אורי , "ברד . הברד שירד בחרף שעבר עשה חורים בתריס . וגם ברק בבי " . ת" " אל תתלהב " , אמרה שירה , "מספיקה מלה אחת . גימ - ל" גשם . תורך בדל " . ת" ואורי אמר : "דיסה . דיסה מתאימה לחרף כי היא חמה " . בה"א אמרה שירה : "הר חרמון - החרמון הוא ההר הכי גבוה בישראל . בחרף הוא מתכסה בשלג ואפשר לעשות סקי " . ובוי"ו אמר אורי : "וירוס . הרופא אמר שאנחנו חולים בחרף בגלל וירוס " . " באות זי " , ן" אמרה שירה לעצמה , "אני לא יודעת " . ואז נזכרה במלה ' זרזיף . ' "כשטפטף קצת גשם בטיול האחרון המורה אמר : 'לא להבהל , זה רק זרזיף קל " . ' והם המשיכו לשחק : " חרף" " טפטוף" " יורה" " כפפות" בלמ"ד אמר אורי "לכסנית " ...
אל הספר