מחבר: שרה אבינון

שנת ההוצאה: 2000

מילות מפתח: בחינות בגרות; שפה עברית; דקדוק עברי; הבנה; עברית; שפות; ידיעת הלשון העברית; לשון עברית; לשונות; דיקדוק עברי; דקדוק עיברי; דיקדוק עיברי; דקדוק; דיקדוק

הספר הראשון בארץ שיצא לאור העקרונות החדשים של תה"ל בעברית לבית הספר העל יסודי. בכתיבתו חברו אנשי אקדמיה מתחומים שונים. הספר מעמיד במרכז את השיח, ובודק את הסוגות המרכזיות - טקסט עיוני, שיח הסיפור, טקסט הפעלה, המכתב והשיר - מן הבחינות השונות: סימני היכר חיצוניים של הסוגה, מבנה הטקסט וקשרים לוגיים שלו, וכן המבנים הלשוניים האופייניים לו והמשרתים את מטרותיו. בחלקו השני מוצגים ענפי הלשון: תורת הצורות, תורת ההגה, תהליכי הגה וצורות בכלל ובגזרות השונות, ותחביר. פרקים מיוחדים מוקדשים לסמנטיקה ולתולדות הלשון העברית. הספר נכתב במקורו לתלמידי יא /יב הניגשים לבחינת הבגרות, אך הפך במהרה למעין אנציקלופדיה מקיפה ללשון העברית. אל הספר

נושא/נושאים: , ספרי לימוד

תוכן הספר:

• עיין ערך לשון ,הבנה והבעה

• תוכן עניינים

• חלק א: הבנה והבעה

• יחידה 1: הקדמה ומושגי יסוד

• הבנה והבעה

• סוגי סוגות

• מאפייני הסוגה

• דרך העבודה בספר

• יחידה 2: טקסט עיוני

• פרק א: סימני היכר

• אורן פצוע ‭,1994 -‬ אביגדור אריכא, ‭73x60‬ ס"מ, אוסף פרטי, ניו־יורק.

• פרק ב: מבנה הטקסט

• היצג חזותי של מבנה המאמר והקשרים הלוגיים שבתוכו.

• הקשר הלוגי וההיררכיה בין ההיגדים. ההיגדים הראשיים, עיקרי הרעיונות לפי רצף הופעתם בסקסט.

• ו מתון: התלקיט - כלי הערכה.

• המבנה ההיררכי מובע בעזרת מספור מדורג.

• העברת מידע בעזרת תרשים. התרשים מתאר את תהליך ההכנה של עיתון יומי , ?מתוך: עיל7ונא1ת

• opu חינה לחתן נעדת גני י0ראל נחודו ‭< 1983 <‬ בית הכנסת ־שער האנזים‭,"‬ טהנח לכל אזור בהודו יש מנהגים שונים הקשורים במשיחת החינה.יש שמשחו רק את האצבע המורה של הכלה ויש שגם את זו של החתן,יש שמשחו את כפות הידיים בלבד,ויש שהוסיפו גם את כפות הרגליים.גם גב היד זכה לעתים לטיפול בחינה,ויש שה־ו מציירים עליו דוגמאות שונות בעזרת שפופרת ני־ר,ממש כשם שמקשטים עוגה.יש שגם האמהות, האחיות והחברות משחו חינה על ידיהן,סגולה למזל טוב.

• סעיף ‭:6‬ יש לראות את התחדשות טקסי החינה כאחד הביטויים של תהליך החזרה לשורשים‭...‬

• פרק ג: מבנים לשוניים

• תמונת הטקסט העיוני

• יחידה 3: שיח סיפור

• פרק א: סימני היכר

• פרק ב: המבנה של שיח הסיפור

• פרק ג: מבנים לשוניים

• תמונת שיח סיפור

• יחידה 4: טקסט הפעלה

• פרק א: סימני היכר

• ו מתוך: די סירקיס, ילדים מנשלים. הוראות בישול מיוחדות לילדים. הסקסס והעיצוב מותאמים לנמענים הצעירים. כיצד?

• ומתוך: מציירים קומיקס, מאת משה יהלום. הוראות יכולות להיות משעשעות ומחכימות. מהם יחסי המוען־נמען בספר זה?

• לפ(י פתיחת הדלת ורא - האם אינה לוהטת‭!?‬ ו מתוך: שרון נדב ולב שאול, הישרדות.

• פרק ב: מבנה הטקסט

• ללא כותרת

• תמרורים וההוראות המילוליות שהם מייצגים. סמל חזותי עשוי להחליף הוראה מורכבת.

• © באדיבות האוניברסיטה הפתוחה.

• פרק ג: מבנים לשוניים

• עשרת הדיברות הן הוראות. הן מנוסחות בלשון זכר אן־ מכוונות לכולם‭...‬

• ו מתוך ; הגדה של פסח. הוראות בהגדה של פסרו, בלשון נושא סתמי.

• יחידה 5: המכתב

• פרק א: סימני היכר

• מכתב למערכת, הזמנה, מכתב באי־מ"ל - הם בין מכתב אישי למכתב רשמי.

• המכתב דומה לשיחה - שניהם אינטראקטיביים. אך בשיחה "התור" מתחלף בכל רגע.

• פרק ב: מבנה המכתב

• ‭nn'nD‬ /סי/ם במכתב אישי

• פתיחה וםיום במכתב רשמי

• מבנה כרונולוגי במכתב. 0קסט לקוח ממכתבה של מטיילת. הקטע הכרונולוגי מתחיל אחרי פסקת הפתיחה.

• פרק ג: מבנים לשוניים

• מכתב אישי מול מכתב רשמי. היכן רבים יותר ביטו ' המוען והנמען?

• 1 מתון: מ1סף "הארץ‭©,"‬ כל הזכויות שמורות לעיתון "הארץ‭."‬

• בשיחה באינסרנט ‭(chat)‬ קשה לדעת אם בן השיחה כועס, אדיש או צוחק. אך גם לכך יש פתרון. הסמלים כמו סימני הפיסוק במכתב עשויים להחליף צורות הבעה בשיחה רגילה.

• ?מתוך. לאורן עדנה וויינבך ליאורה, מכתבים לכל עת.

• יחידה 6: שיר

• פרק א: סימני היכר

• צלליות של שירים. מה מרמז שלפנינו שיר?

• פרק ב: צליליות

• ? מתוך: כ‭3»‬ע.

• ? מתוך: כל השירים.

• שיר מתוך ההגדה. חזרות אופייניות מאוד לשירה עממית ולתפילה.

• שיר הוא משחק במילים, משחק בצלילים. אפילו "שטויות" מתקבלות בשמחה כל עוד הן מחורזות כהלכה.

• ? מתוך: 1000 זמר (ע1ך ומר.

• ? מתוך: שירים בתערוכה.

• ‭onuy >w‬ שכתבו ילדי כיתה גי. ילדים ערים לחריזה בהאזנה לשיר וגם בכתיבתו. 1 מתול: התלקיט - כלי הערכה.

• 1 מתוך: נתן זך, בין‭;;‬ שאני בסביבה. כריכת הספר.

• פרק ג: מקצב

• פרק ד: לשון השיר

• ? מתוך: בית ראשון מן השיר, ללכת שבי ארוריך, שירי נורית הירש.

• ו מתוך: נתן זך, שירים שתים.

• תמונת השיר

• יחידה 7: עירוב סוגות

• פעילות הכנה

• דוגמות לעירוב

• חריזה בסיסמות בטיחות.

• חמש סוגות בסיר אחד

• סיכום: עירוב סוגות

• ? מתוך; שיר1 הניטל >רא‭.1‬

• חלק ב: לשון

• יחידה 1: תורת הצורות

• פרק א: מושגי יסוד

• למילה חשב1ן ניתן להוסיף צורנים שונים. הוספת צורני הגזירה יוצרת מילים אחרות; הוספת צורני הנטייה יוצרת נטיות שונות של אותה המילה.

• שורש ותבנית, בסיס ומוספית גזירה יוצרים מילים אחרות.

• פרק ב: נטייה

• בשיר "הורה אהבה" אוהבים לאהוב ואוהבים להסות פעלים.

• נט"ת מילות יחס כמו שם עצם ברבים

• נ‭"0‬ת מילות יחס כמו שם עצם ביחיד

• ?מתוך: המילון הממוחשב "רב־מילים" מערכת הנטייה של הפ1על.

• בראשית מו, ה-ז.

• פיחדת 1 לישון‭..‬

• פרק ג: שם המספר

• במנ"ה של שמות עצם בנקבה המספר המונה הוא צורת היסוד, ללא תוספת צורן: שלוש אגורות, חמש דירות, עשר קומות.

• במנ"ה של שמות עצם בזכר מוסיפים למספר את המונה הצורן ־םה: ארב^ה שקלים, שבעה ימים, עשךה חודשים. כאשר השם מיודע מוסיפים ־ת: ארבעת השקלים, שבעת הימים, עשרת החודשים.

• למנ"ה של שמות עצם בזכר שמספרם מעל ‭,10‬ מוסיפים את הצורה "עשר‭:"‬ שנים עשר ימים, שישה עשר חודשים.

• למנייה של שמות עצם בנקבה שמספרם מעל ‭,10‬ מוסיפים את הצורה "עשרה‭:"‬ אחת עשרה שעות, חמש עשרה דקות.

• 1 מתוך; ‭»"7>‬ח. ארורוטת, ‭© ,15.9.98‬ באדיבות ‭7>‬יעלח.ארורתו-ת.

• פרק ד: חלקי הדיבור

• כינו" גוף פרודים

• ? מתוך: ח' רייכמן, עברית עליזה.

• ? מתוך; ח' רייכמן, עברית עליזה.

• פרק ה: גזירה

• שילוב בין תבנית לשורש יוצר מילה.

• כל פועל בנו' מצורן השורש ומצוק התבנית. תבנית הפועל נקראת "בניין‭."‬ קיימים 7 בניינים של הפועל, ואפשר לחלקם לשתי קבוצות: הבניינים הייקלים" והבניינים ה"כבדים‭."‬

• תבניות הפועל מביעות משמעויות. ניתן לחלק את המשמעויות לפעיל מול סביל, ולקבוצת ביניים (חזרה, שינוי התהוות וההדיות‭.(‬

• ילדים ממציאים שמות פעולה: שעת "החזירה" במקום "הותרה‭."‬

• צורן גדרה, צורני נ0ייה

• ? מתוך;רנ מילים הצעיר.

• יש משמעות למשקל.

• פרק ו: הרחבת אוצר המילים

• ק0ע מתוך הסבלה הדמיונית של שורש-תבנית. אחת הדרכים להרחבת אוצר המילים; מילוי "המשבצות הריקות‭,"‬ מפגש חדש בין שורש לתבנית.

• ילדים גוזרים שורשים משמות וממציאים פעלים "חדשים‭..."‬

• יחידה 2: תורת ההגה

• פרק א: מושגי יסוד

• משחקי הלשון בשמות אלה מבוססים על שתי אפשרויות של חלוקת המילה. חלק מהם מבוססים על ההבדל בין ביטוי ההגיים לבין כתיבתם. התוכלו להמציא שמות כאלה?

• פרק ב: עיצורים

• קבוצות העיצורים בעברית לפי מקומות החיתוך

• כל עיצור ניתן להגדיר לפי תכונותיו השונות: הקוליות, מקום החיתוך ואופן החיתוך. לכל עיצור יש "תעודת זהות" משלו,לכל עיצור יש שילוב תכונות המייחד אותו ומבדיל אותו מכל העיצורים האחרים.

• ? מתון: חנניה וייכנע,עברית עלי<ה. כמה מילים זהות בצליל יש בשיר זה? מדוע הן שונות בכתב?

• אופן החיתוך

• ? מתוך: ח' רייכמן‭.' 1,‬כי>ח.עי;י)ה, עמי ‭.64‬

• ? מתוך: ח' רייכמן, עברית עליזה, עמ' ‭.65‬

• ? מתוך; ח' רייכמן,עברית עליוה, עמ' ‭.147‬

• פרק ג: תנועות

• טרפז התנועות ומקומו בכלי הדיבור

• רעננה - שלושה סימני ניקוד שונים וכולם ‭.aD'vow]‬

• פרק ד: הברה והטעמה

• להברה בעברית יש מבנה בסיסי: גרעין ההברה הוא התנועה, ולפניה תמיד יבוא פתיח המכיל עיצור (או שני עיצורים‭.(‬ אחרי התנועה עשוי לבוא סגיר המכיל עיצור או שניים.

• ו מתוך: חיים חפר,ספר הפזמונים.

• יחידה 3: תהליכי הגה וצורות

• פרק א: שינויים בעיצורים

• פרק ב: שינויים בתנועות

• עיצורי הגרון קרובים לתנועות הנמוכות ובעיקר ל‭.3-‬

• ‭D^Ko o'Don‬ שווא נע.

• במקום שווא נרו לעתים יש חטפים.

• יחידה 4: גזרות

• פרק א: מושגי יסוד

• פרק ב: הידמות בגזרות פ"נ, פי"צ

• פרק ג: התלכדות בגזרת הכפולים

• לאחר קילוף הגי 1 התבנית - אם יש דגש חזק בעיצור הראשון - הגזרה היא פ"נ או פי"צ; בעיצור השני=כפולים.

• גזרות בשלטי חוצות.

• פרק ד: א' נחה - גזרות פ"א, ל"א

• פרק ה: ו' י' נחות - גזרת פי"ו

• בכיווץ הדיפתונג מתקבלת התנועה האמצעית.

• פרק ו: ו' י' נחות - גזרת ל"י

• ממה נובעת דו־המשמעות בשני משחקי הלשון הללו?

• ? מתוך: ח' רייכמן,עברית עליזה.

• ? מתיל: חי ר"כמן,עברית עלי‭^>‬

• פרק ז: ו', י' נחות - גזרת עי"ו

• בהפעיל רואים את ההבדל בין הגזרות לפי התבנית.

• שלט בתא מדידה

• ? מתוך: רז' רייכמן, עברית עליזה.

• יחידה 5: תחביר

• פרק א: מושגי יסוד

• חלק מהידע התחבירי שלנו הוא מולד.

• פרק ב: סוגי משפטים

• משפ0 פשןט

• משפט כולל: כל התארים המקבילים מתייחסים לחלק אחד - "המכונית‭."‬

• משפ0 מאוחה

• משפט מורכב: משפט בתוך משפט בתוך משפט‭...‬

• במשפט המאוחה יש יחסי איחוי בין המשפ0ים. במשפט המורכב יש יחסי שעבוד. הפסוקית משועבדת למשפט היסודי.

• אותו קשר לוג 1 עשו 1 להופיע בין פסקות, בין משפסים (איברים ופסוקיות) ובתוך המשפט.

• משפט מורכב

• פרק ג: נשוא ונושא

• פרק ד: משלימי הפועל

• משלימי הפועל מתקשרים אל הפועל. הם יכולים להיות צירוף או פסוקית.

• התיאורים מתארים את הפועל בקשת רחבה של משמעויות.

• ממה נובע משחק המילים במימרה?

• משפס סביל מתמקד במקבל הפעולה

• משפ0 פעיל מתמקד בעושה הפעולה.

• משלימ 1 הפועל הם תיאורים או מושאים. התיאורים והמושאים יכולים להיות צירופים או פסוקיות.

• התיאורים מתארים את הפועל מבחינות שונות: היכן התרחשה הפעולה, מתי, מדוע, לשם מה, איך וכדומה.

• טלפן אל‭,...‬ הביס ב‭,...‬ האזין ל‭...‬

• פרק ה: משלימי שם העצם

• כל משליטי שם העצם הם לוואים. הלוואים יכולים להיות מסוגים שונים: כמת, סומך, תואר, כינוי רמז, כינוי שייכות או משפ0 (פסוקית לוואי‭.(‬

• פרק ו: משפטים לא־פועלייים

• פרק ז: מעבר למשפט

• דו־משמעות באיורים. מתוך: 200 ארץ ‭?zoo‬ הוצאת דומינו, ‭.1982‬ © כל הזכויות שמורות לדודו גבע.

• דו־משמעות. מה גורם לה?

• יחידה 6: סמנטיקה

• פרק א: סמנטיקה ויתר ענפי הלשון

• הסמנטיקה מקשרת בין כל ענפי הלשון.

• משמעויות הבניינים

• דוגמות למשמעויות מקבילות של משקלים ושל מוספיות גזירה.

• פרק ב: אוצר המילים - מושגי יסוד

• פרק ג: יחסי משמעות

• חלק מהשדה הסמנטי של ספורט. מתוך; יי שויקה,רנ מילים, המילון הממוחשב,

• חום - קור, ניגוד מדורג

• אישה נעלה נעלה נעלה, נעלה את הדלת בפני בעלה. ארבע "נעלה" במשפט אחד. מה פירוש כל מילה?

• ‭©ASAP/B.a.l‬ אחת הטעויות המפוארות בהיסטוריה קרתה בשל דו־משמעות. כאשר מיכלאנג'לו פיסל את משה רבנו, הוא למד עליו מתוך תרגום התנ"ך "כי 7ןרן ע/ר פני משה" (שמות לד, לה‭.(‬ למילה "קרן" יש שתי משמעויות: זרח,הפיץ קרני אור (וזו המשמעות כאן) אבל גם: הצמיח קרניים. בטעות הובנה כאן המשמעות השנייה, והוא הנציח את הסעות בקרניים בראשו של משה רבנו.

• השאלה

• גזרה - מילה פוליסמית. גיל ‭,1‬ גיל ‭-2‬ מילים הומונימיות.

• יחידה 7: תולדות הלשון העברית

• פרק א: ראשית הלשון העברית

• חלוקת השפות השמיות לפי מיקומן הגיאוגרפי. השפות החיות בימינו: ערבית, חבשית, ארמית חדשה ועברית.

• פרק ב: לשון המקרא

• פרק ג: לשון חז"ל

• "מה נשתנה" מן ההגדה מקורו בלשון חז"ל. במה נשתנה קטע זה מלשון המקרא? שימו לב למאפייני לשון חז"ל בטקסס.

• פרק ו: לשון ימי הביניים

• הפיו0 "אדון עולם" מסידור התפילה. שימו לב לחריזה.

• פרק ה: לשון הרבנות, החסידות וההשכלה

• פירוש רש‭1"‬ לדברים א, א. שימו לב למאפיינים: של, ש, אלו, ני בסוף מילה שנלקחו מלשון חז"ל.

• לשון חסידית בסיפורי הבעש"ס. שימו לב לצורות ה;ה מתפחד, ש, פ1תחין ו0וגךין - על דרך לשון חז"ל, ולחריגות בהתאם (זכר/נקבה‭.(‬ ?מתוך ‭6 ' ;‬נח> הנעל שס‭.3)0‬

• פרק ו: העברת החדשה

• בראשית יח, א-ו.

• פעילויות סיכום הספר: לשון, הבנה והבעה

• a נתונים מתוך: י' שויקה, "רב מילים‭,"‬ מעבדה לשתית ממןרושנת.

• כללי הכתיב חסר הניקוד

• כללי הפיסוק

• כללי הפיסוק - לפי תפקיד במשפט

• כללי הפיסוק - לפי סימני הפיסוק

• ספרות עזר

• מקורות

• מפתח המושגים

עמודים:

1  2  3  4  5  6  7  8  10  11  12  14  15  16  17  18  19  20  21  22  23  24  25  26  27  
28  29  30  31  32  33  34  35  36  37  38  39  40  41  42  43  44  45  46  47  48  49  50  51  52  
53  54  55  56  57  58  59  61  62  63  64  65  66  67  68  69  70  71  72  73  74  75  76  77  78  
80  81  82  83  84  85  86  87  88  89  90  91  92  93  94  95  96  97  98  99  100  101  102  103  104  
105  107  108  109  110  111  112  113  114  115  116  118  119  120  121  122  123  124  125  126  128  129  130  131  132  
133  134  135  136  137  138  139  140  141  142  143  144  145  146  147  148  149  150  151  152  153  154  155  156  157  
158  159  160  161  162  165  166  167  168  169  170  171  172  173  174  175  176  177  178  179  180  181  182  183  184  
185  186  187  188  189  190  191  192  193  194  195  196  197  198  199  200  201  202  203  204  205  206  207  208  209  
210  211  212  213  214  215  216  217  218  219  220  221  222  223  224  225  227  228  230  231  232  233  234  235  236  
237  238  239  240  241  242  243  244  245  246  247  248  249  250  251  252  253  254  256  257  258  259  260  261  262  
263  264  265  266  267  268  269  270  271  272  273  274  275  276  277  278  280  281  282  283  284  285  286  288  289  
290  291  292  293  294  295  296  297  298  299  300  301  302  303  304  305  306  307  308  309  310  311  312  313  314  
315  316  317  318  319  320  322  323  324  325  326  327  328  329  330  332  333  334  335  336  337  338  339  340  341  
342  343  344  345  346  347  348  349  350  351  352  353  354  355  356  357  358  359  360  361  362  363  364  365  366  
367  368  369  370  371  372  373  374  375  376  377  378  379  380  381  382  383  384  385  386  387  388  389  390  391  
392  393  394  395  396  397  398  399  400  401  402  403  404  405  406  407  408  409  410  411  412  413  415  416  417  
418  419  420  421  422  423  424  426  427  428  429  430  431  432  433  434  435  436  437  438  439  440  441  442  443  
445  446  447  448  449  450  451  453  454  455  456  457  458  459  460  461  462  463  464  465  466  467  468  469  470  
471  472  474  475  476  477  478  479  480  481  482  483  484  485  486  487  488  489  490  491  492  493  494  495  496