|
|
עמוד:16
בחירת האמצעים הנוספים להצגת הדברים לאחר שפרטי המידע גובשו מבקשים מכל אחד מהתלמידים לחזור למאגר הרכיבים להצגת דברים מיטבית שגובש בתחילת המהלך . מתמקדים ברכיב “ הדובר השתמש באמצעים מתאימים לרתק את השומעים . “ משחזרים את האמצעים שליוו את ההצגות הנבחרות . מומלץ לחזור ולהתבונן בהצגות המצולמות תוך מיקוד באמצעים השונים שהדוברים משתמשים כדי לעניין את השומעים . משחזרים את התובנות מהדיון שהתקיים על ההבדלים בין הצגה “ חיה “ להצגה מוקלטת . בהצגות המוקלטות אפשר לזהות אמצעים משני סוגים : אמצעי המחשה ( תמונות , סרטונים , מצגות , תרשימים וכד ( ' ואמצעים רטוריים ( פנייה למאזינים , שאלות רטוריות , מילים טעונות , הגזמה , חזרה , ציטוט , הוספת היבטים אישיים וכד . ( ' דוגמה לניתוח האמצעים באמצעות שלוש מההרצאות : דוגמה ראשונה : חנוכה - הסיפור ההיסטורי בסרטון זה הצופה אינו רואה את המרצה ואינו רואה את המאזינים . הצגת הדברים נבנתה במבנה של טקסט מוכר , חדשות בטלוויזיה , כדי להעביר תוכן היסטורי . בנוסף נעשה שימוש בסרטונים של “ כתבי שטח “ מזירת האירוע . כשהקריין מדבר מאחוריו שקופיות מתחלפות בהתאם לתוכן . דוגמה שנייה : משמעויות של פעולת החילוק : חילוק לחלקים וחילוק להכלה בסרטון זה הצופה רואה הן את המרצה והן את המאזינים . הצגת הדברים נפתחת בסרטון המציף ידע קודם . המרצה משתמש בהדגמה ( עגבניות וצלחות , ( הוא משתמש גם בתרשים ובכתיבה לעיני המאזינים ומקיים קשר רציף עם המאזינים . דוגמה שלישית : הגיע זמן לשון - הכינרת , הארטישוק , הכינר והדומים בסרטון זה הצופה רואה את המרצה ואינו רואה את המאזינים . הצגת הדברים נפתחת בשאלה רטורית , המרצה מדבר אל הצופים ברקע מופיעות שקופיות , מפות , צילומים , תמונות וסרטונים מתאימים לתוכן , שהם תוספות ולא העיקר של הצגת הדברים . המרצה מרבה לצטט ממקורות שונים , משפטים חשובים וקצרים מוצגים כתובים לעיני הצופים . מקיימים דיון עם התלמידים : מהם האמצעים המתאימים לדעתם להצגה שלהם ? מהו שיקול הדעת בבחירת האמצעי או האמצעים ? מדגישים את הקשר בין תוכן הדברים לאמצעי הנבחר .
|
|