עמוד:142

ספרי הפסיקה משמיטים את המשא-ומתן התלמודי המגמה של חיבור ספרי הלכה נמשכה בימיו של הרי"ף ( עמ' , ( 82 תלמידו של רבנו חננאל . בספר שנקרא הלכות אלפאסי ונכתב בארמית אסף הרי"ף את ההלכות כפי שהן מופיעות בתלמוד אבל בלא הדיון התלמודי . הרי"ף כלל בספרו גם דברי אגדה – שאפשר ללמוד מהם דינים , מנהגים או מוסר – וכן הביא גרסאות שונות למילים . עוד בחייו של הרי"ף נפוץ הספר בצפון אפריקה ובספרד , ומאוחר יותר בכל תפוצות ישראל . השמטת המחלוקות התלמודיות מאפיינת גם את משנה תורה , ספרו של הרמב"ם ( עמ' . ( 82 החידוש המרכזי בספר , שנכתב בעברית , היה סידור ההלכות לא לפי סדר הופעתן בתלמוד אלא לפי נושאים . את הנושאים ערך הרמב"ם בארבעה עשר ספרים – כל ספר מחולק לפרקים , וכל פרק לסעיפים . בשל החלוקה הזאת נקרא הספר גם בשם הי"ד החזקה ( המספר ארבע עשרה באותיות – י"ד . ( חידושים נוספים בספר " משנה תורה" היו שהוא כלל את כל ההלכות , גם הלכות לעתיד לבוא , כגון הלכות קורבנות . הגאונים מחברים ספרי הלכות ההלכה הייתה בסיס ההתנהגות של היחיד ושל הקהילה והיא נתפסה כביטוי השלם של רצון . 'ה ואולם , בפסיקת ההלכה היה קושי , שכן במשנה ובתלמוד בדרך כלל אין סיכום של המחלוקת , אלא רק הצגת הדעות השונות של התנאים או האמוראים . נוסף על כך , הלכות בנושא מסוים , למשל שמירת שבת , מופיעות במפוזר במסכתות אחדות . החל במאה השמינית , בעקבות ההתפשטות של לימוד התלמוד , החלו להיכתב ספרי הלכות ופסקים . מחברי הספרים ביקשו להקל על פסיקת ההלכה וגם לשמור על אחדותה . מניע אחר לכתיבת הספרים היה הצורך לבסס את התורה שבעל פה לנוכח התפשטות הקראות . אחד מספרי ההלכה הראשונים שנכתבו אחרי התלמוד היה הספר הלכות פסוקות , והוא מיוחס לרב יהודאי גאון , ראש ישיבת סורא ( בשנים . ( 761–757 בספר כלולות כל ההלכות שנוהגות בזמן הזה , כלומר בהיעדר מקדש , אך לא הלכות שאינן נוהגות בחוץ לארץ – כגון מעשר , תרומה ושביעית . על פי רוב ההלכות מסודרות לפי הסדר שבו הן מופיעות בתלמוד הבבלי , ולכן לא כל ההלכות הקשורות באותו נושא מופיעות במקום אחד . בעקבות הספר " הלכות פסוקות" כתב רב שמעון קיירא , שחי במאה התשיעית כנראה בעיר בצרה שבבבל , את הספר הלכות גדולות . גם הספר " הלכות גדולות" נכתב לפי סדר המסכתות בתלמוד , אבל הוא מגובש יותר וכולל גם את התשובות ששלחו גאוני בבל לקהילות . נוסף על כך כלל רב שמעון קיירא בספר גם הלכות שלא נהגו לאחר החורבן , כגון דיני קורבנות . בהקדמה הוא לא תיאר את תוכן הספר או את מטרתו אלא מנה תרי"ג מצוות , והוא היה הראשון שמנה את המצוות . הספר נחשב לספר הלכה מחייב בעיני גאוני בבל , ובמאה האחת עשרה נפוץ הספר גם באשכנז . פסיקת הלכה בימי הביניים

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר