|
|
עמוד:160
לסיכום דוגמה זו אפשר לומר , כי בקצב שידור מהיר יחסית ( 1 M ) כאשר אין אפשרות להגדיל ללא סוף את אורך המנה ( משיקולים שתיארנו לעיל , ( פרוטוקול עצור-והמתן הוא סביר רק כאשר אורך הערוץ אינו גדול מדי ( ולכן השהיית ההתפשטות קטנה יותר מאשר זמן השידור . ( כאשר הערוץ ארוך , יש צורך בפרוטוקול מתוחכם יותר כדי לקבל נצילות סבירה של הערוץ . שאלה 3 . 9 חשבו את נצילות הערוץ כמו בדוגמה , 3 . 4 כאשר קצב השידור הוא 1 * % - סל"ש . כאמור , בהמשך נציג פרוטוקולים של שידור בסרט נע או ברצף , שמטרתם לשפר את נצילות הערוץ של פרוטוקול עצור-והמתן , בלי להוריד את רמת האמינות . פרוטוקול דו-כיווני כדי להפוך את פרוטוקול עצור-והמתן לדו-כיווני , צריך כל צד להכיל את התוכנה של השולח והמקבל גם יחד . כלומר , כל מחשב קצה יחזיק מונה שליחה , קוצב זמן , מונה קבלה וכדומה , ויבצע הן את הפעולות של השולח והן את הפעולות של המקבל . גישה זו אפשרית , אך במקרים רבים אפשר להימנע ממשלוח אישורים וכך לשפר את נצילות הערוץ . לעתים קרובות אפשר 'להעמיס' את האישור על גבי מנת נתונים שנשלחת ממילא . שיטה זו נקראת שיטת שק הקמח לאישורים ( piggybacking ) היתרון של שיטה זו הוא האפשרות להימנע ממשלוח אישור מיוחד . יש בכך חיסכון משום שהאישור נשלח במנה שמכילה כותרת ושדה לגילוי שגיאות . שידור סיביות אלה במיוחד בעבור האישור הוא בזבזני , אם אפשר לצרף את האישור למנת נתונים הנשלחת ממילא . שיטת שק-הקמח מסבכת את הפרוטוקול , כי צריך לטפל באופן מיוחד במצב שבו לשכבה שמעל אין נתונים לשידור . במקרה כזה , המקבל צריך לשדר , לאחר פרק זמן מסוים , אישור מיוחד ( לא בתוך מנת מידע , ( כדי לאפשר למחשב שמנגד להמשיך בשידורים . כדי לממש שיטה זו , יש להוסיף לכל מנה את שדה מספר האישור .
|
|