|
|
עמוד:17
אפשר לסכם ולומר כי לבניית רשתות מחשבים יש שלוש מטרות עיקריות י - שיתוף במידע ; - שיתוף במשאבי החישוב ; - שיפור התקשורת הבין-אישית . נסביר את המטרות האלה להלן . שיתוף במידע פירושו שאנשים שונים , המרוחקים זה מזה , יכולים להשתמש באותו מידע בלי שיהיו תלויים במקום הפיזי שבו הוא מאוחסן . תנאי לשיתוף במידע הוא היכולת להעביר מידע בין מקומות רחוקים במהירות רבה . הנה דוגמה 1 נניח שאתם מעוניינים לברר באילו חנויות אפשר לקנות ספרים בנושא תקשורת מחשבים , ומהם מחירי הספרים . תוכלו להשיג את המידע הזה באמצעות הטלפון , או על-ידי התרוצצות בין חנויות הספרים . תקשורת המחשבים מציעה חלופה זולה יותר , מהירה ונוחה יותר . כדי להשיג את המידע הזה אינכם צריכים להתקשר בטלפון וגם אינכם צריכים לצאת מבתיכם : יש חנויות ספרים המחזיקות מאגרי מידע המכילים נתונים על הספרים שהן מוכרות , והן מאפשרות לכם לשלוף , דרך רשת האינטרנט , את הנתונים האלה לפי הנושא שמעניין אתכם , לפי שם המחבר , לפי שם הספר וכיוצא בזה . רשתות המחשבים עוזרות לגשר על-פני פערים גאוגרפיים ולהגיע , בתוך שניות , למידע הנמצא בכל מקום בעולם . באמצעות רשתות המחשבים המידע נעשה זמין ביותר , שכן הרשתות האלה מאפשרות לחפש פריט מידע מבוקש , ולאתרו במהירות רבה בתוך מאגרים גדולים של נתונים . שיתוף במשאבי החישוב פירושו שמשתמשי מחשב רבים יכולים להשתמש באותם משאבי חישוב , בלי שיהיו תלויים במיקום המשאבים . משאבי חישוב הם : מעבדים , מדפסות , כונני תקליטים , תוכנות וכוי . משתמש שעובד על מחשב שאינו מחובר לרשת , מוגבל להשתמש במשאבים מקומיים בלבד , המקושרים ישירות למחשב שלו . באמצעות החיבור לרשת המחשבים , המשתמש יכול להריץ תכניות על מחשב הנמצא במרחק אלפי קילומטרים ממנו , לשלוח עבודות הדפסה למדפסת שאינה בקרבתו , או לשמור את הקבצים שלו בתקליט ( דיסק ) מרוחק . כל משאבי החישוב המחוברים לרשת יכולים לעמוד לרשות כל המשתמשים . למשל : ארגון שבו פועלת רשת תקשורת , יכול לרכוש מדפסת לייזר יקרה אחת , לחבר אותה לרשת , ולהעמידה לרשות כל העובדים .
|
|