|
|
עמוד:8
התחלות כתב התווים המוזיקה הכנסייתית החלה להיכתב בתווים בשנת 900 בערך . נוכל לציין שני שלבים בהתפתחותה : . 1 נוימות בראשית נוצרו הנוימות , סימנים שונים מעל למילים וביניהן , שציינו את כיוון המנגינה וסימנו אם היא עולה או יורדת . אך רישום זה אינו מדויק די הצורך , הואיל והוא אינו מוסר את המרחק המדויק שבין הצלילים אלא מתאר את התוואי הכללי של המנגינה . למעשה הנוימות שימשו רק מעין משענת לזיכרון , שבעזרתה יכול היה הזמר להיזכר במנגינה שהייתה מוכרת לו . . 2 רישום על שורות גוידו ד'ארצו , ( Guido d’Arezzo ) הלא הוא הנזיר גוידו מן העיר ארצו שבאיטליה , הגה את הרעיון הפשוט והגאוני : הוא רשם את הנוימות על ארבע שורות , שכל אחת מהן , וגם הרווחים שביניהן , סימנו סקונדה אחת בסולם הדיאטוני - עיקרון המקובל עד ימינו . כך אפשר גוידו לראשונה בהיסטוריה להגדיר בכתב את הגובה המדויק של הצליל . בשיטה מיוחדת שפיתח , גוידו נתן גם שם לצלילים - מדו ( במקור “ אוט" הנהוג עד היום בצרפת ) ועד סי . בזכות כל אלה הוא ראוי להיקרא “ אבי כתב התווים" ( ראו גם עדו אברבאיה “ קיצור תולדות , "המוזיקה הוצאת אור-תו , , 2010 עמ' . ( 18-16 ההמצאה של גוידו בישרה את תחילתו של מעבר הדרגתי ממסורת שבעל פה למסורת שבכתב . עם זאת , יעברו עוד שנים רבות עד אשר תימצא הדרך לציין במדויק גם את המשך של כל צליל וצליל . נוימות ( מלטינית : = neuma סימן ) - סימנים שהופיעו בספרי התפילה החל במאה 9-ה ואשר שימשו ככתב מוזיקלי . נוימה יכולה לציין צליל בודד אך גם קבוצת צלילים . דף נוימות מתוך כתב יד , אנגליה , המאה . 14-ה ספריית הבודליאן , אוקספורד , בריטניה
|
|