|
|
עמוד:45
חיים , ( כאשר הפלנקטון הצמחי הוא אחד הגורמים העיקריים בוויסות כמות החמצן במימי הים ובאטמוספרה . הפלנקטון מהווה את מקור התזונה המרכזי לבעלי-חיים רבים ומינים רבים של דגים ויונקים ימיים ( כמו מינים שונים של לווייתנים ) ניזונים באופן בלעדי מהפלנקטון לסוגיו . שינויים בכמות הפלנקטון וסוגיו במים משפיעים מיידית על המערכת האקולוגית כולה – וגורם לעלייה או ירידה במספרם של מינים רבים . הפלנקטון ניזון מחומרים שונים המגיעים אל פני המים , שם הם נמצאים בדרך כלל , באמצעות זרמים עולים . השינויים בטמפרטורת המים גורמים גם לשינויים בזרמים אלו , ולהאצה או האטה בזרמים העולים ( תלוי באזור ובסוג הזרמים . ( כך נוצר מצב של מושבות פלנקטון גדולות שנעלמות עם התדלדלות מקורות המזון , או פריחת יתר של פלנקטון באזור מסוים , על חשבון אזורים אחרים . גם זיהום מקורות המים ( ימים ואגמים ) מביא לירידה משמעותית בכמות הפלנקטון וכתוצאה מכך להרס האיזון הטבעי בבית הגידול . דגים רבים הניזונים מהפלנקטון מתמעטים או נעלמים לחלוטין , בע " ח הניזונים מדגים אלו נפגעים אף הם וכן הלאה . במקביל , מופחת ייצור החמצן על ידי הפיטופלנקטון , כך שאחוז החמצן הזמין לבעלי-החיים במים יורד , וגם כמות החמצן המשתחרר לאטמוספרה יורדת בהדרגה . ישנם חוקרים המאמינים כי דווקא היצורים הזעירים הללו טומנים את הפוטנציאל המשמעותי להצלת כדור-הארץ . עליית כמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה גורמת , לטענתם , לעלייה בכמות הפלנקטון , לספיגתו ולשחרור מוגבר של חמצן בפוטוסינתזה ע " י הפיטופלנקטון . חוקרים אחרים טוענים כי העלייה בטמפרטורת המים , המביאה לירידה בכמות הגזים המומסים בהם , איננה מאפשרת לפעפוע מוגבר של פחמן דו-חמצני ולכן תרחיש זה של איזון הפחמן הדו-חמצני , בתקופת התחממות גוברת , איננו מעשי .
|
|