|
|
עמוד:38
נספח מספר 1 קטעי מידע לפניכם כמה קטעים להרחבת המידע בנושאים שונים המופיעים בספר . לא כללנו אותם בספר מחשש שהם יהיו קשים מדי לתלמידים , ולכן הם מובאים כאן לעיון המורים בלבד . חום כמוס החום הכמוס הוא חום ( אנרגיה ) שנקלט או נפלט מחומרים בתהליך של שינוי מצבי הצבירה שלהם . המים באטמוספרה משנים כל הזמן את מצב הצבירה שלהם : מים ( נוזל ) מתאדים והופכים לאדי מים ( גז ;( אדי המים הופכים ( בתהליך של התעבות ) לטיפונות מים ( נוזל ;( המים קופאים והופכים לקרח ( מוצק ;( והקרח מפשיר והופך למים ( נוזל . ( תוך כדי השינויים במצבי הצבירה האלה , המים קולטים ופולטים חום כמוס . תהליך האידוי של מי האוקיינוסים צורך אנרגיית חום , אותה המים קולטים מסביבתם . האנרגיה הזאת אצורה במים , והיא אינה מעלה את הטמפרטורה שלהם לכן האנרגיה הזאת נקראת חום כמוס . לעומת זאת , כאשר אדי המים שבאוויר מתעבים לטיפונות בענן , הם משחררים את האנרגיה ( החום הכמוס ) שהייתה אצורה בתוכם , ופולטים חום לסביבתם . מכאן הקשר להתפתחות עננים ברור : בתהליך ההתעבות , כשהמים עוברים ממצב גזי למצב נוזלי ( אדי מים הופכים לטיפונות , ( החום הכמוס משתחרר אל האוויר ומחמם אותו . כשהאוויר מתחמם , צפיפותו פוחתת , וכוח עילוי גורם להתרוממותו כלפי מעלה . האוויר העולה מתקרר , אדי המים המצויים בו מתעבים , שוב חום משתחרר , וכך עננים הולכים ומתפתחים כלפי מעלה . החום הכמוס ותהליך ההזעה כאשר גופנו מרגיש תנאי חום קשים בסביבתו , הוא מפעיל מנגנון לקירור עצמי על-ידי פעולתן של בלוטות זיעה . הזיעה המופרשת אל העור בצורת טיפות נוזליות זעירות , מתאדה אל האוויר . החום הכמוס הנדרש למעבר של מצב הצבירה מטיפה לאדים , צורך חום . מכיוון שאנרגיה זאת נלקחת מן הסביבה , העור מתקרר בתהליך ההתאדות של הזיעה , ואנחנו חשים קרירות שמקלה על הרגשתנו .
|
|