|
|
עמוד:29
. 2 קריאת כותרות וכותרות-משנה הכותרות בספר נכתבו באופן שיסייע להבנת הטקסט וארגונו . אך מכיוון שתלמידים רבים נוטים לדלג על הכותרות , פעילות מכוונת העוסקת בהן עשויה לתרום להבנת הרעיונות המרכזיים ולהתמקדות בעיקר . כידוע , הכותרות בספר מוסרות את תמצית המידע , ולכן הן יכולות לשמש גם נקודת מוצא טובה לתיאום ציפיות ולהעלאת שאלות . תלמיד או תלמידה ששואלים שאלות לפני קריאת הפרק , הם תלמידים פעילים ומעורבים בלמידה . השאלות שישאלו על ידי התלמידים בשלב ראשוני זה של תהליך הלמידה ייתנו לכם , המורים , גם הזדמנות לברר מהו הידע הקודם של התלמידים בנושאים המרכזיים של הפרק . הצעה לפעילות – במליאת הכיתה או בקבוצות א . התלמידים יקראו את כל הכותרות בפרק וינסחו אותן כשאלות . התלמידים יכולים גם להעלות שאלות נוספות , שהם מצפים לקבל עליהן תשובות בלימוד הפרק . ב . המורים ירכזו את השאלות של התלמידים . ג . התלמידים יחפשו את התשובות בפרק . אם לא ימצאו את התשובות , אפשר לבקש מהם לשער את הסיבה לכך . . 3 סיעור מוחות הפסיכולוגיה של הלמידה מדגישה שכל למידה חדשה מבוססת על ידע קודם ומשתלבת בו . אם כן , כדי שהלמידה החדשה תיטמע במבנה הקוגניטיבי הקיים אצל הלומדים , חשוב לבצע מהלך מכוון של קישור בין הישן לחדש . אחת הטכניקות המתאימות לכך היא סיעור מוחות . באמצעותו הלומדים מעלים ידע , עמדות ותחושות סביב נושא בדרך אסוציאטיבית . החומר החדש ייטמע במערכת מוכרת של הקשרים , וכך תתאפשר למידה משמעותית . טכניקה זאת מאפשרת השתתפות פעילה של מרבית התלמידים בכיתה , שכן היא מעודדת אסוציאציות אישיות , שהן נחלתם של כל התלמידים . הצעה לפעילות – ביחיד / ה , בקבוצה או במליאת הכיתה א . התלמידים יעלו אסוציאציות אישיות . אם הפעילות מתנהלת בקבוצה או במליאת הכיתה , אוספים ומארגנים את האסוציאציות בקבוצות על-ידי איתור של כפילויות ושל חפיפה , ואחרכך – מיון לקטגוריות . ב . על סמך האסוציאציות שהועלו ומוינו , אפשר להעלות השערות על תוכני הלמידה הצפויים או להציב שאלות שיובילו למעורבות רבה יותר בלמידה . לאחר שמסיימים את לימוד הפרק , חשוב לחזור אל סיעור המוחות המקורי , להרחיבו באמצעות הידע החדש ולהשמיט את המיותר ואת המוטעה .
|
|