|
|
עמוד:193
המקרה של אגם ויקטוריה אגם ויקטוריה שבמרכז אפריקה הוא אגם המים המתוקים השלישי בגודלו בעולם . במשך שנים רבות התקיימה במקום מערכת אקולוגית יציבה , כלומר לא היו שינויים גדולים בגודלן של אוכלוסיות היצורים במקום . במי האגם גדלו אצות צורניות וחיו בו מאות מינים של דגים , בהם דגי אמנון ודגי אמנונית ( דגי האמנונית עוררו עניין מיוחד בקרב החוקרים משום שחיו באגם יותר 400–מ מינים שונים מסוג זה (! האצות הצורניות היו מקור המזון של הדגים באגם והדגים היו מקור הפרנסה העיקרי של תושבי האזור , אלה דגו אותם וייבשו אותם בשמש כדי לשמרם . אבל בתחילת המאה 20–ה הגיעו למקום מתיישבים מאירופה , והם שינו לחלוטין את התנאים בסביבת האגם . הם כרתו שטחי יערות מסביב לאגם כדי לגדל בהם גידולים חקלאיים , והקימו מפעלים כדי לעבד את התוצרת החקלאית . חומרי דשן וחומרי הדברה נשטפו מן השדות אל האגם , ומן המפעלים זרמו אליו שפכים לא–מטופלים . בשפכים ובחומרי הדשן שזרמו לאגם היו תרכובות חנקן ותרכובות זרחן , ובגללן הואצה התרבותן של אצות ירוקיות באגם . האצות האלה התחרו באצות הצורניות , הן הקטינו את כמות המזון של דגי האמנון ואוכלוסיית הדגים פחתה . אצות שמתו שקעו לקרקעית האגם ונרקבו בתהליכים שצורכים חמצן רב , ובמים נוצר מחסור בחמצן - דבר שתרם לפגיעה באוכלוסיית הדגים ואם לא די בכל המפגעים האלה , בשנות 50–ה של המאה 20–ה הכניסו לאגם את דג נסיכת הנילוס כדי להגדיל את יבול הדגה הזעום . נסיכת הנילוס הוא דג טורף ענק . אורכו יכול להגיע כמעט 2–ל מטרים ומשקלו יכול להגיע 100–ל קילוגרמים ! תוך שנים אחדות התרבו דגי נסיכת הנילוס באגם , טרפו את רוב הדגים האחרים שחיו במים והכחידו יותר 200–מ מיני דגים . כדי לשמר את בשר הדג הגדול הזה אי–אפשר לייבש אותו בשמש , אלא צריך לעשן אותו . העישון מצריך הדלקת מדורות , וחומר הדלק שלהן היו עצים שנכרתו מסביבת האגם . כתוצאה מכריתת העצים , הקרקע נסחפה למימי האגם ועכירות המים עלתה עוד יותר . כעבור זמן מה , סביבת החיים הטבעית בתוך האגם ומסביב לו נהרסה לחלוטין . דייגים באגם ויקטוריה אגם ויקטוריה
|
|