|
|
עמוד:36
כיצד נוצרים תאי הרבייה ? תהליך המיוזה ( חלוקת הפחתה ) כאמור , חלוקות תא מסוג מיוזה מתרחשות רק במהלך יצירת תאי רבייה בגופם של יצורים רב–תאיים . חלוקת המיוזה חיונית הן בתהליך יצירת תאי הזרע והן בתהליך יצירת תאי הביצה . בזמן ההפריה מתאחדים שני תאי רבייה - תא זרע , שמקורו באב , ותא ביצה , שמקורו באם . מהתלכדותם של שני תאים אלה נוצרת ביצה מופרית , היא התא הראשון של הצאצא . אילו הכילו תאי הרבייה כמות רגילה של חומר תורשתי , ( DNA ) הייתה הביצה המופרית מכילה כמות כפולה של חומר תורשתי לעומת תאי הגוף של ההורים ( הכמות שהגיעה משני תאי הרבייה . ( אילו זה היה המצב , הייתה כמות החומר התורשתי בכל דור כפולה מזו של הדור שקדם לו . מסתבר שזה אינו המצב , ובכל היצורים החיים המתרבים ברבייה זוויגית כמות החומר התורשתי אינה מוכפלת מדור לדור . איך נשמרת כמות קבועה של חומר תורשתי ? ההסבר לכך טמון בחלוקת התא המיוחדת שבה נוצרים תאי הרבייה - מיוזה . * חלוקת תא זו נקראת גם חלוקת הפחתה , משום שבסופה כמות החומר התורשתי העוברת לתאי הבת מופחתת לחצי : התאים הנוצרים בתהליך המיוזה מכילים מחצית ממספר הכרומוזומים שהיו בתא האם שהתחלק . כדי להבין כיצד המיוזה מתרחשת , עלינו לדעת כיצד הכרומוזומים מאורגנים בתאי הגוף . בתאי גופם של יצורים חיים יש מספר קבוע של כרומוזומים , האופייני למין שאליו היצור משתייך . מספר זה תמיד זוגי . מדוע ? בדיקת הכרומוזומים בתאי הגוף מגלה שלכל כרומוזום בגרעין התא יש כרומוזום תואם . זוג הכרומוזומים התואמים , הנקראים כרומוזומים הומולוגיים , מכילים מידע תורשתי לאותן התכונות , והם דומים זה לזה בגודלם ובצורתם . עם זאת , הם אינם זהים זה לזה : החומר התורשתי ( DNA ) שממנו הם בנויים אמנם דומה , אך אינו זהה לחלוטין . כל זוג כרומוזומים מורכב מכרומוזומים הומולוגיים כרומוזום אחד שמקורו באם והגיע מתא הביצה , וכרומוזום שני שמקורו באב והגיע מתא הזרע . לדוגמה : בתאי הגוף של אדם יש 46 כרומוזומים , כלומר : 23 זוגות של כרומוזומים הומולוגיים . מיוזה - ( חלוקת הפחתה ) חלוקה של תא שבסופה כמות החומר התורשתי בתאים שנוצרו מופחתת לחצי . בדרך זאת נוצרים תאי הרבייה . תמונת כרומוזומים מתאי גוף של אדם ( זכר , ( צולמה במיקרוסקופ בהגדלה פי . 1 , 000 הכרומוזומים מסודרים בזוגות של כרומוזומים הומולוגיים .
|
|