|
|
עמוד:210
בע > ר ההרעה / חיים נחמן ביאל ^ ק ואלי מחוץ ל י עיר תצא ובאת אל י בית העלם , ! an , איש בל י כתך ויחידי תבא שטה , ופקדת קברות הקדושים ל י םקטנם ועד גדלם , ונצבת על י ע פרם התחוח והשל י טתי על י יך דממה : לבבך ימק בך מעצר כאב וכל י מה ועצןתי את עיניך לא תהןה ךמעה , וח עת כי עת ל י געות היא כשור עקוד עלי המעךכה ? והקשחתי את ל י בבך לא תבא אנחה . הנה עגלי הטבחה , הנה הם שוכבים כל י ם - ואם יש של י וםים ל י מותם - אמר , במה ישל י ם ? סל י חו ל י י , על י ובי עול י ם , אל י היכם עני כמותכם , עני הוא בחייכם ןקלי ןחמר במותכם , כי תבאו מחר ע ^ שכרכם ודכקתם עי י דל י תי - אפתחה ל י כם , באו וראו : ןךדתי מנכסי ! וער ל י י עליכם , בני , לבי ^ בי עליכם : חל י ל י יכם - ח ^ ל י י חנם , וגם אני וגם אתם ^ א יךענו ל י מה מתם ועלי מי ועלי מה מתם , ואין טעם ל י מותכם כמו אין טעם ל י חייכם . ושכינה מה אומרת ? - היא תכבש בענן ראשה ומעצר כאב וכל י מה פורשת ובושה ... וגם אני בל י יל י ה בלילה ארד ע ^ הקברים , אעמד אביט אלי החל י ל י ים ואבוש במסתרים - ואלם , חי אני , נאום יי , אם אוריד דמעה . וגדל הכאב מאד וגדלה מאד הכל י מה - ומה משניהם גדל ? - אמר אתה , בךאךם ! או טוב מ 1 ה - שתק ! ודומם היה עדי , כי מצאתני בקל י וני ותןאני ביום אידי -,וכשובך אלי בני עמך - אלי תשוב אל י יהם ךילןם , כי מוסר כל י מתי תשא והורךתו עלי י ןךקךם , ומכאבי תקח עטך ןהשבותו אלי חיקם . [ 1 בעיר ההריגה , כל כתבי ח" נ ביאליק 7 כיר תשי" ג , עמי פ"ב .
|
|