|
|
עמוד:183
שנות ה : 70- מדינת הרווחה מתבססת אט אט החלה ישראל להתבסס כמדינת רווחה . בשנת 1959 הונהגה בישראל לראשונה קצבת הילדים - קצבה ששולמה על ידי המוסד לביטוח לאומי . ההחלטה על תשלום הקצבה הייתה תוצאה ישירה של הפגנות העולים החדשים בוואדי סאליב בחיפה , אשר מחו על הפער בין האזרחים הוותיקים , שהספיקו להתבסס בארץ , לבין העולים החדשים ( בעיקר מקרב עדות המזרח , ( שרבים מהם היו בעלי משפחות גדולות והגיעו לארץ כשהם חסרי כול . המפנה הגדול בתחום מדיניות הרווחה בישראל חל בראשית שנות ה . 70- הניצחון במלחמת ששת הימים בשנת , 1967 ושילוב שטחי יהודה , שומרון ועזה במשק הישראלי , הביאו לתנופת בנייה ולשגשוג כלכלי . בעקבות זאת , וגם בעקבות מלחמת ההתשה , ( 1970-1969 ) נדחקו נושאי הרווחה לשולי ההתעניינות הציבורית , והפערים החברתיים-כלכליים בין קבוצות אוכלוסייה שונות לא זכו להתייחסות . אולם בקיץ 1970 הסתיימה מלחמת ההתשה והחל להגיע גל גדול של עולים מברית המועצות . הפער שנוצר בין עולים אלה לבין תושבי שכונות העוני הוותיקים ( עקב הזכויות שקיבלו העולים החדשים בבואם ארצה , ( עורר תסיסה חברתית . תסיסה זאת באה לידי ביטוי בפעילותה של תנועת " הפנתרים השחורים" - תנועת מחאה שהקימה קבוצת צעירים ירושלמים בני עדות המזרח . בהפגנות הפנתרים השחורים בערים השונות הועלו טענות קשות נגד טיפולה של המדינה בעולים שעלו מארצות המזרח בשנות ה : 50- שיכונם במעברות והפנייתם לעיירות פיתוח ולעבודות דחק על ידי הממשלה . ה"פנתרים" דרשו מהממשלה לתקן את המעוות ולהקצות משאבים לפתרון המצוקות של בני הדור השני של עולי ארצות המזרח . בכרוז שהפיצו ה"פנתרים" במאי 1971 הופיעו , בין היתר , דרישות לחיסול מיידי של שכונות העוני , דרישות לחינוך חינם מן הפעוטון ועד לאוניברסיטה , השקעה בבתי ספר חלשים ועוד . מחאתם של הפנתרים השחורים העלתה לראש סדר היום הציבורי את מצוקתם של העולים מארצות המזרח בישראל - מצוקה שעד כה הייתה ברובה מוכחשת : עד אז העדיפו ממשלות ישראל לא לראות את ציבור המזרחים כציבור מובחן בעל מאפיינים ייחודיים , תרבות ייחודית וקשיים ייחודיים , אלא כציבור של עולים ממדינות שונות , שעם הזמן ייטמעו בחברה הישראלית , ואשר הקשיים שלהם זמניים בלבד . מחאת הפנתרים חייבה את המימסד הישראלי , ואת הציבור הישראלי בכלל , לראות את עניינו של ציבור העולים מארצות המזרח באור אחר . באותה תקופה פרסם המוסד לביטוח לאומי את “ דוח העוני" הראשון , שממצאיו העידו על היקף העוני והפערים החברתיים-כלכליים במדינה . אירועים אלה השפיעו על מדיניות הממשלה : 30 תכניות חדשות נוספו לביטוח הלאומי , ובהן ביטוח אבטלה וביטוח נכות כללית . כמו כן גדל במידה ניכרת שיעור הקצבאות , והורחב מעגל הנהנים מהן . התכניות היו ברובן אוניברסאליות וביססו את הזכות של כל אזרחי המדינה לביטחון סוציאלי . הביטוח הלאומי הפך לגורם מוביל בהתחזקות ובהתרחבות מדינת הרווחה . בתקופה זאת גדלה ההוצאה הממשלתית על שירותים חברתיים : מ 19 % - מסך הוצאות הממשלה בשנת , 1970 ל 28 % - בשנת . 1980 ההוצאה הממשלתית הגדולה על נושאים חברתיים , ואופי השינויים שהתבצעו , הביאו לצמצום הפערים החברתיים וצמצמו את ממדי העוני והמצוקה . בתקופה זאת גברה מאוד אחריותה של המדינה לרווחת אזרחיה . " או שהעוגה לכולם , או שלא תהיה עוגה ! סעדיה מרציאנו , "פנתר שחור" ולוחם למען צדק חברתי , 2007-1950 ? האם גם היום חיות בישראל קבוצות אוכלוסייה הטוענות לקיפוח ולאפליה מצד השלטון בנושאים חברתיים-כלכליים ? מי הן קבוצות אלה ? מצאו נתונים התומכים בתשובתכם והציגו אותם . ראש הממשלה , יצחק רבין , בביקור בביתה של משפחה בת 10 נפשות המתגוררת בחדר אחד בשכונת קטמון בירושלים , 1974
|
|