עמוד:106

הליך החקיקה של חוק ההסדרים הוא הליך חפוז ומזורז - משרד האוצר הוא שמנסח את הצעת החוק ומגיש אותה לממשלה . הממשלה מקדישה בדרך כלל רק ישיבה אחת לדיון בחוק ההסדרים . לאחר הדיון בממשלה , הצעת החוק מונחת על שולחן הכנסת . על פי רוב הצעת החוק מגיעה לכנסת בחודש אוקטובר ועליה להיות מאושרת יחד עם תקציב המדינה עד סוף דצמבר , כך שהדיון בחוק נדחק לתקופה קצרה בת שלושה חודשים . הטענה היא כי הליך זה אינו מאפשר לממשלה ולכנסת לקיים דיון מעמיק וממצה בחוק . על כך יש להוסיף שחוק ההסדרים כולל סעיפים רבים יותר מחוק רגיל , והוא ועוסק במגוון רחב של עניינים . הביקורת גורסת כי חוק מסועף כזה דורש דיון מעמיק בציבור ובכנסת . חברי כנסת החברים בקואליציה אינם יכולים להצביע נגד חוק ההסדרים - הצבעה נגד חוק ההסדרים ( כמו הצבעה נגד חוק התקציב , ( פירושה הצבעת אי-אמון בממשלה . לכן לא נותר לחברי הכנסת אלא להפעיל לחץ ולהוציא סעיפים מסוימים מהחוק . כך הפך החוק למכשיר בידי הממשלה , חוק שבאמצעותו הממשלה מחוקקת מגוון נושאים שהיא מעוניינת לקדם . ••• חוק ההסדרים הוא אחד הביטויים המובהקים לריכוזיות הרבה של תהליך התקצוב בישראל , ויש הרואים בו מעין חוק-על , העוקף את הכנסת ואפילו מזלזל בתפקידה כרשות המחוקקת . בשנים האחרונות נרתמו ארגוני חברה אזרחית למאבק בחוק ההסדרים , ואף הקימו ארגון משותף ששם לו למטרה להיאבק נגדו : " הפורום למאבק בחוק ההסדרים . " לביקורת על חוק ההסדרים הצטרפו בג"ץ , היועץ המשפטי לממשלה , היועצים המשפטיים לכנסת , וגורמים מקצועיים נוספים במשרדי הממשלה והאקדמיה . באחת מפסיקותיו קבע בג"ץ לגבי חוק ההסדרים כי : " מדובר בהליך חקיקה שמקשה מאוד על קיומו של דיון מעמיק וממצה , ואשר פוגע ביכולתם של מקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת לגבש עמדה מבוססת לגבי כל אחד מהנושאים המופיעים בהצעת החוק . הטיעונים בזכות יעילותו של מנגנון החקיקה של חוק ההסדרים אינם יכולים לעמוד אל מול חשיבותו של עקרון הפרדת הרשויות ועקרונות המשטר הדמוקרטי-ייצוגי " . ( בג"ץ - 4885 / 03 ארגון מגדלי העופות בישראל ואח' נ' ממשלת ישראל ) על אף הביקורת המושמעת כלפי חוק ההסדרים , החוק זוכה לתמיכה רבה של מערכות הממשל , ובייחוד לתמיכתם של ראש הממשלה , שר האוצר והפקידות הבכירה של משרד האוצר , ואף של אחדים מחברי הכנסת ( ולראיה - הוא נחקק מדי שנה ברוב קולות חברי הכנסת . ( המצדדים בחוק טוענים שהחוק הוא מכשיר חיוני למימוש מדיניותה של הממשלה . לטענתם , החוק ממלא תפקיד מרכזי ברפורמות המבניות המבוצעות במשק מאז , 1985 ובשיפור כלכלתה של ישראל . גם בנימין נתניהו , בהיותו שר האוצר , טען כי “ ביטולו של חוק ההסדרים במשק , פירושו לדון את מדינת ישראל לעוני , מצוקה והעדר צמיחה " . טענה נוספת של המצדדים בחוק ההסדרים היא כי החוק מסייע בהשגת סדר והיגיון בתקציב - החוק מאפשר לקדם “ חבילות של צעדי מדיניות , " תוך ראייה כוללת של ההוצאות וההכנסות ותוך התייחסות ליעדים ארוכי הטווח . לנוכח התהפוכות הפוליטיות התכופות , חוק ההסדרים מבטיח מנגנון של בלימה וחקיקה מתאימים , שלדעת התומכים בו מבטיח שהמשק ימשיך במסלול של צמיחה ושילוב בכלכלה העולמית . מספר הסעיפים בהצעת חוק ההסדרים לעומת מספר הסעיפים שאושרו - שנים נבחרות בשנת 2006 הקימו שני עיתונאים , יואב ריבק ויאיר טרצ'יצקי , בלוג בשם "לחץ חברתי , " ובו עסקו בנושאים שונים של צדק חברתי . אחד הנושאים שהבלוג עסק בהם באותה תקופה היה מאבק בחוק ההסדרים . למעלה אפשר לראות את הלוגו שעוצב במיוחד עבור נושא זה . בהשפעת פעילות זאת , הוקם פורום של ארגונים חברתיים שונים , אשר קיבל על עצמו את המשך המאבק בחוק ואף אימץ את הלוגו . המאבק בחוק ההסדרים הוא דוגמה לפעילות אזרחית-עיתונאית בנושא חברתי , שבה נעשה שימוש נרחב ברשת האינטרנט . עוד על כך אפשר לקרוא באתר "לחץ חברתי . " עיצוב : מורן ברק

מעלות הוצאת ספרים בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר