|
|
עמוד:10
למרות ההכרה בזכויות החברתיות והכלכליות כחלק מזכויות האדם , לא מיהרו מדינות העולם להעניק להן הגנה מלאה . גם כאשר ניגשו לתרגם את " ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" להסכמים בין-לאומיים מחייבים , הן עשו הבחנה בין הזכויות השונות באמצעות שתי אמנות נפרדות : האמנה בדבר זכויות פוליטיות ואזרחיות , שקבעה שהמדינות החתומות עליה חייבות להגן על הזכויות הכלולות בה ; והאמנה בדבר זכויות כלכליות וחברתיות , שקבעה שהמדינות החתומות עליה צריכות להגן על הזכויות הכלולות בה בהדרגה ולפי רמת המשאבים שבידיהן . הבחנה זאת בין הזכויות השונות מבוססת על הרעיון שהזכויות החברתיות-כלכליות הן " זכויות חיוביות" - זכויות שכדי לממשן המדינה נתבעת לעשייה אקטיבית רבה , הדורשת השקעת משאבים מרובים . ( לדוגמה , כדי לממש את הזכות לבריאות ואת הזכות לחינוך ברמה נאותה , המדינה צריכה להקים ולתחזק מערכות מורכבות ויקרות ( . מכיוון שכך , אי אפשר לחייב את המדינה להגן על הזכויות החברתיות-כלכליות ולממשן באופן מלא , אלא יש לאפשר למדינה להחליט - בהתאם למשאבים העומדים לרשותה , סדרי העדיפויות שלה והערכים שהיא מעמידה במרכז - על אילו זכויות להגן , ובאיזו מידה . זאת לעומת הזכויות האזרחיות והזכויות הפוליטיות , שהן " זכויות שליליות" - זכויות הדורשות רק הימנעות מפעולה ואינן כרוכות בהשקעת משאבים רבים , ולפיכך אפשר לחייב את המדינה להגן עליהן . אלא שההבחנה שלעיל אינה עומדת במבחן המציאות , שכן כמו הזכויות החברתיותכלכליות כך גם הזכויות האזרחיות והזכויות הפוליטיות מחייבות עשייה והשקעה של משאבים מרובים , לדוגמה : הגנה על הזכות לחיים ולביטחון מחייבת השקעת משאבים בהפעלתם של משטרה וצבא ; מימושו של חופש הביטוי מחייב השקעת משאבים באבטחת הפגנות ; הבטחת קיומו של המשטר הדמוקרטי ומימושה של הזכות לבחור ולהיבחר מחייבים השקעת משאבים בעריכת בחירות ; והשגת שוויון לאנשים עם מוגבלות מחייבת השקעת משאבים בשילובם במסגרות הרגילות או בהקמת מסגרות שמתאימות להם . ואף על פי כן , הזכויות החברתיות-כלכליות אינן זוכות למימוש ולהגנה מלאים של המדינה כמו הזכויות האחרות , אלא כל מדינה מחליטה באיזו מידה תגן על זכויות אלה ובאילו דרכים תממש אותן . לדוגמה , כל המדינות הדמוקרטיות מכירות בזכות לבריאות ומעניקות לאזרחיהן שירותי בריאות ציבוריים , אך יש מדינות שבהן מערכת הבריאות הציבורית נרחבת והיא מקיפה חלקים גדולים באוכלוסייה , ובמדינות אחרות זוהי מערכת מצומצמת מאוד והיא מוגבלת לנזקקים בלבד . " אסור שזכויות האדם ישמשו רק את האדם השבע . צריך שכל אדם יהיה שבע כדי שיוכל ליהנות למעשה , ולא רק להלכה , מזכויות האדם . יצחק זמיר , לשעבר נשיא בית המשפט העליון ? מה דעתכם : מהי הביקורת שמביע האמן בצילום זה על יחסה של החברה הישראלית בת-זמננו לזכויות החברתיות-כלכליות ? הסבירו . היעזרו בסיפור במגילת רות ובספר ויקרא , פרק כג פסוק . 22 1 ישעיהו ברלין , הוגה דעות בריטי , ( 1997-1909 ) הוא שהבחין לראשונה בין זכויות חיוביות לזכויות שליליות - בחיבורו הידוע , "שני מושגים של חירות . " ללא כותרת ( רות ונעמי . 2006 , ( צילום אמנותי של עדי נס - אחד מסדרה של צילומים תחת הכותרת "סיפורי התנ"ך . " גיבורי הצילומים קרויים על שם דמויות מקראיות , אך למעשה יש בצילומים אמירה לגבי החברה הישראלית בת-זמננו . ביצירה זאת קושר האמן את סיפורן של נעמי ורות ממגילת רות למציאות החברתית-כלכלית בארץ כיום
|
|