עמוד:142

העברת ביצוע השירותים החברתיים : לגוף עסקי או לגוף שאינו עסקי ? כאשר מדובר בהעברת הביצוע של שירותים חברתיים לגופים פרטיים , קיימות שתי אפשרויות : מסירת הביצוע לגופים עסקיים או מסירתו לגופים שאינם עסקיים - ארגונים הפועלים שלא למטרות רווח . בעבר הייתה נטייה להעדיף ארגונים ללא כוונת רווח , אך בשנים האחרונות גוברת הפנייה לגופים עסקיים , הן בישראל והן במדינות רבות אחרות בעולם המערבי . מה הם השיקולים לבחירת סוג הארגון שיבצע את השירות ? ההנחה המקובלת היא שארגונים הפועלים שלא למטרת רווח יתאימו יותר לספק שירותים חברתיים , וזאת בשל מחויבותם לאינטרס הציבורי . ארגונים אלה אינם מונעים משיקולי רווח , ולכן סביר שיתנו שירותים איכותיים יותר ולעתים אף נרחבים יותר מהמוגדר בחוזה . לארגונים אלה יש יתרון בכך שהם מתמחים בתחום השירות המסוים שהם מעורבים בו . יתרון נוסף של ארגונים אלה הוא יכולתם לגייס תרומות ומתנדבים , עובדה המשפיעה לטובה על איכות השירות . כנגד זאת , יש הטוענים כי השתתפותם של הגופים שאינם עסקיים בהפרטת ביצוע השירותים החברתיים עלולה לגרום לשחיקת מעמדם כארגונים עצמאיים הנאבקים למען מטרות חברתיות . ארגונים אלה מאבדים את צביונם כלוחמי צדק וכמגיני זכויות החלשים , והם עלולים להפוך לחלק מהמנגנון הממשלתי או , לחלופין , לשותפים בשוק הכלכלי , כשהם מתחרים ביניהם על משאבי המדינה . הנחה מקובלת נוספת היא שגוף עסקי , אשר השיקול המרכזי לפעולתו הוא הרווח , הוא בעל יתרון מבחינת החיסכון בעלויות . בגופים העסקיים רווחיהם של בעלי העסק עולים ככל שמספר הלקוחות המרוצים רב יותר וככל שהשירות מסופק במהירות הגדולה ביותר ובמחיר הזול ביותר . במילים אחרות , מרכיב התמריצים של הגוף העסקי מוביל לתוצאות יעילות יותר בהשוואה לאלה שמשיגים הארגונים הפועלים שלא למטרות רווח , הן מבחינת איכות השירות והן מבחינת עלותו . אולם הצד השני של המטבע הוא כי הגוף העסקי , הפועל למטרות רווח , עלול להעדיף לטפל במי שקל ורווחי לטפל בו , ולנסות לחמוק מהטיפול במקרים הקשים והפחות רווחיים ( תופעה הנקראת "גריפת השמנת" . ( "cream skimming " - נדגים את נושא העברת הביצוע של תפקידי הממשלה לגופים פרטיים באמצעות תכנית מהל"ב . תכנית מהל"ב - שילוב אנשים שאינם עובדים תקופה ארוכה בשוק העבודה תכנית מהל"ב ( מהבטחת הכנסה להכנסה בטוחה , ( המבוססת על תכניות דומות שהופעלו במדינות אחרות , הופעלה בישראל החל באוגוסט , 2005 כתכנית ניסיונית . ( היא נקראה גם " תכנית ויסקונסין , " על שם מדינת ויסקונסין , ארה"ב , שבה הופעלה תכנית דומה ( . המטרה הייתה לשלב בשוק העבודה אנשים שאינם עובדים תקופה ארוכה והם תלויים לפרנסתם בקצבת הבטחת ההכנסה שהם מקבלים מהמוסד לביטוח לאומי , וזאת מתוך כוונה להוביל אותם לעצמאות כלכלית . האחריות לשילובם של אנשים שאינם עובדים בשוק העבודה היא בראש ובראשונה אחריותה של המדינה , במסגרת שירות התעסוקה ( הפועל מכוח חוק שירות התעסוקה . ( בתכנית מהל"ב " אני לא יכול לראות היום את מפת שירותי הרווחה בלי התפקיד המרכזי של המגזר השלישי ( ... ) פעילי המגזר השלישי גמישים יותר מהממשלה , רגישים יותר לצרכים ולהבדלים תרבותיים . הם יוזמים יותר והם חדשניים יותר ח"כ זבולון אורלב , אשר כיהן כשר הרווחה בשנים 2004-2003 1 בהקשר זה נזכיר מחקר משנת 2005 בנושא בתי האבות הסיעודיים בישראל . במחקר הושוו היעילות והאיכות של טיפול המלכ"רים לעומת טיפולן של החברות העסקיות . מהמחקר עולה כי יעילות הטיפול הייתה שווה ב2- סוגי הארגונים , אך איכות הטיפול הייתה גבוהה יותר במלכ"רים .

מעלות הוצאת ספרים בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר