|
|
עמוד:60
מהשקפה סוציאל-דמוקרטית להשקפה נאו-ליבראלית ביסוסה והתרחבותה של ההשקפה הסוציאל-דמוקרטית ב30- השנים שלאחר סיום מלחמת העולם השנייה - כל המדינות המתועשות באירופה , באמריקה ובאוסטרליה אימצו את רעיון מדינת הרווחה . היו לכך כמה סיבות : בשנות ה50- וה60- של המאה העשרים הייתה צמיחה כלכלית במדינות אלה . היה שפע כלכלי שאיפשר הספקת שירותים חברתיים ושירותי ביטחון סוציאלי נרחבים . השלטונות במדינות אלה רצו למנוע אפשרות שהמצוקה הכלכלית , שאיפיינה את שנות השפל של העשור שקדם למלחמת העולם השנייה , תחזור לשרור . כן רצו למנוע את התוצאות הפוליטיות השליליות שנלוו למלחמה . קובעי המדיניות שאפו ליצור חברות צודקות המציעות לאזרחיהן רמת חיים נאותה ותעסוקה . בעשורים שלאחר המלחמה התאפיינו החברות במדינות אלה בתחושת סולידאריות וערבות הדדית . בתקופה זאת , אשר נמשכה מסוף שנות ה40- ועד לאמצע שנות ה70- של המאה העשרים , שררה אווירה פוליטית אוהדת , ואפילו כוחות פוליטיים מהימין הכלכליחברתי תמכו ברובם במדיניות רווחה מרחיבה . הקונסנזוס הפוליטי שהתגבש הביא להתרחבות השירותים הציבוריים : התכניות בתחום החינוך , הבריאות , הדיור , הביטחון הסוציאלי , השירותים לטיפול סוציאלי - אישי וקהילתי – התרחבו , הן מבחינת היקף הנושאים והן מבחינת האוכלוסיות ששירותים אלה סופקו להן . דוגמה לכך היא הביטוח נגד פגיעה בהכנסות כתוצאה מתאונות עבודה , אבטלה או זיקנה : בראשית שנות ה30- רק כמחצית האוכלוסייה העובדת זכתה לביטוחים נגד סכנות אלה , ואילו בשנת 1975 זכו 90 % מהעובדים לביטוחים כאלה . האמונה שרווחה באותן השנים הייתה שבאמצעות מדינת הרווחה ייווצר בסיס לחברה שוויונית יותר , צודקת יותר , ותופעת העוני תצטמצם . הרחבת המערכת החינוכית בכל שלביה , מן החינוך בגיל הרך ועד החינוך הגבוה , פתחה לפני כל שכבות האוכלוסייה את שערי החינוך , ואיפשרה לדור הצעיר להתקדם בסולם החברתי . תקופה זאת לוותה בציפיות שהלכו וגברו , והיא כונתה “ המהפכה של הציפיות העולות . " אבל , לא כל הציפיות התגשמו ... עליית הספקנות והמחלוקות בנוגע למדינת הרווחה בתחילת שנות ה70- של המאה העשרים פקד את העולם המתועש משבר כלכלי - הצמיחה הכלכלית הואטה , ומספר המובטלים עלה . נוסף על כך , הירידה המתמשכת בילודה והארכת תוחלת החיים הביאו לשינוי דמוגרפי ניכר . היקף האוכלוסייה הקשישה גדל במידה ניכרת , ואילו כוח העבודה הצטמצם . מספר האנשים שנזקקו לשירותי הרווחה הלך וגדל , והמקורות למימון השירותים הללו הידלדלו . יש המכנים תהליך זה בשם “ משבר מדינת הרווחה . " גם האווירה החברתית החלה להשתנות : הדור של אחרי המלחמה הלך ונעלם , והדור הצעיר לא חש שותפות גורל עם קבוצות אחרות , חלשות יותר , באוכלוסייה . במקביל החלו לעלות בתקופה זאת כוחות ורעיונות נאו–ליבראליים , והם זכו לתמיכה ציבורית גוברת . כל אלה גרמו להיחלשות הסולידאריות החברתית ולהתערערות הקונסנזוס הפוליטי לגבי הגישה הרחבה של מדינת הרווחה . " רעיונות של כלכלנים והוגי מחשבה מדינית , הן כאשר הרעיונות נכונים והן כאשר הם שגויים - עוצמתם גדולה הרבה יותר ממה שמקובל לחשוב : העולם למעשה נשלט רק על ידיהם ג'ון מיינרד קיינס , לכלכלן בריטי , 1946-1883 כרזה של הביטוח הלאומי האמריקני שפורסמה סמוך לחקיקת חוק הביטוח הלאומי האמריקני
|
|