|
|
עמוד:52
לפי ההשקפה הסוציאל-דמוקרטית המדינה צריכה להתערב התערבות רבה בפעילות הכלכלית כדי לדאוג לרווחת אזרחיה בעלי ההשקפה הסוציאל-דמוקרטית מייחסים חשיבות רבה לזכויות החברתיות-כלכליות המוקנות לכל אזרח במדינה הדמוקרטית מכוח אזרחותו , ולמחויבות החברתית הגבוהה של הכלל כלפי הפרט . לכן סבורים בעלי השקפה זאת כי המדינה חייבת לגלות מעורבות בפעילות הכלכלית , ולדאוג בעצמה לאספקת שירותים חברתיים טובים במחירים סבירים . גם מההיבט הכלכלי , סבורים בעלי השקפה זאת , המדינה אינה יכולה להסתמך על גופים עסקיים שיספקו את כל הנחוץ לרווחת האזרחים , שכן גופים עסקיים יספקו שירותים מסוג זה רק אם יהיו רווחיים . וגם אם גופים עסקיים יספקו שירותים מסוג זה , מחיריהם יהיו גבוהים ומחוץ להישג ידם של רבים , או שאיכותם לא תהיה גבוהה מספיק . לכן , במדינות שבהן ההשקפה הסוציאל-דמוקרטית שולטת - המסים המוטלים על האזרחים גבוהים , וההשקעה בשירותים החברתיים-האוניברסאליים גדולה . התוצאה היא שהאוכלוסייה בכללותה מקבלת מהמדינה שירותים ברמה גבוהה יחסית לרמת השירותים הציבוריים במדינות הנאו-ליבראליות . מעורבות המדינה - כיצד ? הן בעלי ההשקפה הסוציאל-דמוקרטית והן בעלי ההשקפה * צמיחה כלכלית : עלייה ברמת הפעילות הכלכלית . כל מדינה שואפת ופועלת לצמוח מהבחינה הכלכלית , שכן ככל הנאו-ליבראלית מכירים בכך שבמקרים מסוימים המדינה שהצמיחה הכלכלית גדלה כך עולה רמת החיים של אזרחי נדרשת למעורבות בפעילות הכלכלית . המחלוקת בין בעלי המדינה . שתי הגישות איננה רק בשאלה מתי נדרשת מעורבות אלא הם חולקים גם על דרכי המעורבות . הטענה העיקרית של הנאו-ליבראלים היא כי מעורבות רבה של המדינה בפעילות הכלכלית על ידי אספקת שירותים חברתיים פוגעת בצמיחה הכלכלית * , שכן הוצאות גבוהות על שירותים חברתיים מצריכות הטלת מסים גבוהים , ואלה עלולים לפגוע ברצון של האנשים לעבוד ולהשקיע ביוזמות חדשות . לפי השקפה זאת , הדרך הטובה ביותר לצמיחה היא באמצעות עידוד כלכלת השוק והפעילות הכלכלית הפרטית , והיא זו אשר תביא לרווחה לכלל האוכלוסייה : יותר מקומות עבודה , שכר גבוה יותר , יותר כסף בידי האזרחים . אמנם צמיחה כלכלית מיטיבה קודם כול עם העשירים , אך העושר יחלחל למטה ויגיע גם אל השכבות הפחות מבוססות . לכן , בעלי השקפה זאת מצדדים במעורבות המדינה על ידי עידודן של השקעות , תעשייה ועבודה . לעומתם , הסוציאל-דמוקרטים טוענים כי מעורבות המדינה בפעילות הכלכלית באמצעות אספקת שירותים חברתיים אינה פוגעת בצמיחה . הם מצביעים על מחקרים המראים מקרים של מדינות שבהן קיימת מעורבות ממשלתית רבה וקצב הצמיחה הוא מהיר . יתרה מזאת , הם טוענים כי בניגוד לטענה הנאו-ליבראלית , פירות הצמיחה לא תמיד מחלחלים מטה , ולכן - ללא מעורבות ממשלתית הצמיחה מיטיבה רק עם החזקים . " התחרות החופשית היא אגדה אורבאנית . אין דבר כזה ... הכלכלה מפוקחת וממוסדת תמיד על ידי המדינה . השאלה היחידה היא : לטובת מי ? " התחרות החופשית" היא שם הקוד לוויסות הכלכלה לטובת ההון , ואילו מדינת הרווחה היא שם הקוד לוויסות הכלכלה לטובת הציבור הרחב פרופ' דני גוטוויין , מרצה להיסטוריה ופעיל שמאל חברתי-כלכלי בפינלנד - מדינה שההשקפה הסוציאלדמוקרטית שולטת בה - כל האוניברסיטאות הן ציבוריות והלימודים בהן ממומנים על ידי המדינה . בתמונה : אוניברסיטת הלסינקי
|
|