|
|
עמוד:12
בית המשפט מתערב בהגנה על הזכויות לעתים נדרשת התערבותו של בית המשפט במחלוקות בנושאים חברתיים וכלכליים . על פי רוב הדבר קורה כאשר רשות מרשויות המדינה מקבלת החלטה הפוגעת בזכות חברתית-כלכלית . אמנם בית המשפט נזהר מקביעות עקרוניות בנושאים אלה , אך יש מקרים שבהם הוא מתערב ופסיקותיו המחייבות מעניקות הכרה והגנה על זכויות חברתיות-כלכליות שונות . נפרט כמה דוגמאות להתערבות של בית המשפט במטרה להגן על הזכויות החברתיותכלכליות , בדרכים שונות . יש מקרים שבהם בית המשפט הכיר בזכויות חברתיות-כלכליות מסוימות בדרך של פרשנות למונח " כבוד האדם . " ' חוק-יסוד : כבוד האדם וחירותו , ' שנחקק בישראל בשנת , 1992 לא כלל במפורש את הזכויות החברתיות-כלכליות . בחוק נקבע כי : " אין פוגעים בחייו , בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא אדם , " [ ... ] וכן נקבע כי : " כל אדם זכאי להגנה על חייו , על גופו ועל כבודו " . בית המשפט העליון פירש את הסעיפים האלה וקבע כי הזכות לכבוד כוללת גם את הזכות לקיום בכבוד : " כבודו של האדם כולל בחובו [ ... ] הגנה על מינימום הקיום האנושי . [ ... ] אדם המתגורר בחוצות ואין לו דיור , הוא אדם שכבודו כאדם נפגע ; אדם הרעב ללחם , הוא אדם שכבודו כאדם נפגע ; אדם שאין לו גישה לטיפול רפואי אלמנטרי הוא אדם שכבודו כאדם נפגע ; אדם הנאלץ לחיות בתנאים חומריים משפילים הוא אדם שכבודו כאדם נפגע " . [ ... ] ( רע"א , 4905 / 98 פרופ' יוסף גמזו נ' נעמה ולילך ישעיהו ) [ ... ]" מחובת המדינה על-פי חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו נגזרת החובה לקיים מערכת שתבטיח ' רשת מגן' למעוטי-האמצעים בחברה , כך שמצבם החומרי לא יביאם לכלל מחסור קיומי . במסגרת זו עליה להבטיח שלאדם יהיה די מזון ומשקה לקיומו ; מקום מגורים , בו יוכל לממש את פרטיותו ואת חיי המשפחה שלו ולחסות מפגעי מזג האוויר ; תנאי תברואה נסבלים ושירותי בריאות , שיבטיחו לו נגישות ליכולות הרפואה המודרנית . " [ ... ] ( בג"ץ , 366 , 888 / 03 רובינובה ואח' נ' שר האוצר ואח ( ' במקרים אחרים הכיר בית המשפט בזכויות חברתיות-כלכליות מסוימות באופן ישיר , כזכויות העומדות בפני עצמן ולא רק כזכויות הנגזרות מן הזכות לכבוד . דוגמה לכך היא פסק הדין של בית המשפט בעתירה שהוגשה בשנת 2000 על ידי עמותת ית"ד - עמותה של הורים לילדים בעלי תסמונת דאון - נגד משרד החינוך . העותרים ביקשו מבית המשפט לחייב את המדינה לממן את לימודיהם של ילדי החינוך המיוחד המשולבים במסגרות הלימוד הרגילות . הם הסבירו כי משרד החינוך אמנם מעודד את השילוב אך אינו מממן את ההוצאות הכרוכות בו , וכי נטל המימון נופל על ההורים . כך יוצא שהורים שאין ביכולתם לשאת בהוצאות נאלצים להעביר את ילדיהם למוסדות לחינוך מיוחד , על אף שנמצאו מתאימים לשילוב בחינוך הרגיל . טענת העותרים הייתה שהמדיניות של משרד החינוך פוגעת בזכות לחינוך . בפסק הדין קבעה השופטת דורנר : [ ... ]" זכות-היסוד לחינוך [ ... ] עומדת על רגליה שלה , ללא קשר הכרחי לזכות לכבוד האדם הקבועה בחוק-יסוד : כבוד האדם וחירותו . [ ... ] הזכות לחינוך מיוחד נגזרת מן הזכות לחינוך . הזכות לחינוך של ילדים בעלי צרכים מיוחדים לא תמומש אלא-אם-כן יזכו לחינוך מיוחד העונה על צרכים אלה . " [ ... ] ( בג"ץ , 2599 / 00 ית"ד נגד משרד החינוך ) בית המשפט פסק כי על המדינה לממן מתקציבה את כל הנדרש כדי לאפשר את השילוב . במקרה זה הכיר בית המשפט בזכות לחינוך כזכות חברתית-כלכלית הראויה להגנת השלטון , וזאת אף על פי שאין בישראל חוק מיוחד המכיר בזכות זאת . " העוני הוא הצורה הגרועה ביותר של אלימות מהאטמה גנדי , מנהיג פוליטי ורוחני הודי , 1948-1869 חסרת בית בשוק הכרמל , תל אביב , 1992
|
|