|
|
עמוד:21
שואלים : האם במציאות מכלים " ) צפרדעים ( " ואנשים מייללים ? מי כן מייללים ? מדוע בחר הכותב לכתוב שצפרדעים ואנשים מייללים ? מה הוא רצה להדגיש בשימוש בפועל הזה ? מה מיוחד בדרך שבה הכותב מציג את הבעיה ? מסבירים לתלמידים שאופן כזה של כתיבה כגון : "ה"צפרדעים" שלנו אמנם לא מקרקרות , אבל הן מייללות" הוא אמצעי שכנוע הנקרא "אירוניה . " שואלים אותם מה הכותב רוצה להשיג באמצעות הכתבה הזאת , את מי הוא רוצה לשכנע ובמה . שואלים : מדוע הכותב מציג את הטענה בסוף ולא בהתחלה ? מה השיג הכותב בכתיבת הטענה בסוף הכתבה ? במליאה : לומדים לענות על שאלות קוראים את השאלה הראשונה שמתחת לכתבה , וממלילים את מהלך החשיבה : "בשאלה כתוב : 'מה הבעיה העולה מן הכתבה . ' ? כלומר , יש בכתבה איזו שהיא בעיה , וכדי להבין מה הבעיה צריך לחזור לכתבה ולחפש שם " . שולחים אותם לחפש את התשובה בכתבה . מבקשים מן התלמידים לקרוא את השאלה השנייה , לברר לעצמם היכן לחפש את התשובה , ולהסביר מה סייע להם להחליט ( אין בשאלה הפניה אל הטקסט , ותוכן השאלה מצביע על היותה שאלה כללית ולא ייחודית לטקסט . ( בודקים יחד שאלות אפשריות נוספות , ודנים היכן יש לחפש את התשובות ( צריך לעזור לילדים להציף ידע קודם שיש להם : ( האם נהוג ביישוב שלכם להפריד את האשפה לסוגים שונים ? היכן מבלים חתולי השכונה את הימים והלילות ? איזו הצעה תוכלו להציע לרשות המקומית כדי לפתור את הבעיה ? הילדים כותבים שאלות בעקבות הטקסט , ומציינים ליד כל שאלה אם התשובה ניתנת בטקסט . מסכמים ואומרים שבדרך כלל בקריאה מדוקדקת של שאלה אפשר למצוא רמזים שיעזרו לדעת היכן לחפש את התשובה .
|
|